מהי טכנולוגיה?

טכנולוגיה = מכלול האמנויות התעשייתיות והשימושיות, כלל המדעים השימושיים השונים העוסקים בדרכים ובאמצעים של עיבוד חומרים למיניהם. (מילון אבן שושן, 1969)
לפי ויקיפדיה טכנולוגיה (מיוונית: טכנו = אומנות, לוגיה = תורה; תורת האומנות) היא תחום דעת העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לצרכים אנושיים, תוך ניצול חידושי המדע.
פרופ' דוד חן הגדיר בשיעור את המושג טכנולוגיה באופן הבא:
טכנולוגיה היא דרך לפתרון בעיות קיומיות של האדם הנבון, היא סוג מסוים של התבונה האנושית, ומכאן שאינטליגנציה טכנולוגית היא היכולת לפתור בעיות.
התפיסה הרווחת בקרב העוסקים בפילוסופיה של המדעים לפיה הטכנולוגיה היא יישום של המדעים שגויה לדעתי. תפיסה זו אינה תואמת את ההיסטוריה של התפתחות המדע והטכנולוגיה. המצאות טכנולוגיה רבות, ששינו את פני האנושות, הקדימו את הידע המדעי הרלוונטי ותרמו כשלעצמן להתפתחות המדע. לדוגמה:
• לפני כמאתיים שנים בנו מבנים גדולים בצורת קשת. ללא לימודי פיזיקה או הנדסת בניין.
• במצריים העתיקה בנו מערכות השקיה
• המצאות מנוע הקיטור הקדימה את הידע המדעי על תורת החום ודחפה את התפתחותו.

כמורה לחשמל ולאלקטרוניקה אני שואלת את עצמי לא אחת מהן מטרות החינוך הטכנולוגי? האם תפקידי להכין את תלמידיי לעבודה בתעשייה? או אולי לצבא? להכין את התלמידים ללימודים על-תיכוניים, במכללה או באוניברסיטה? או שתפקידי מסתכם בכך שעלי להכינם לעמוד בהצלחה בבחינות הבגרות.
הוגים ופילוסופים של החינוך (ז'אן-ז'אק רוסו, 1770; ג'ון דיואי, 1930) הצביעו על שתי מטרות מרכזיות של החינוך:
• לפתח את היכולת האינטלקטואלית של האדם, כגון: ידע רחב, ערכים, סקרנות, יכולת לחשוב, לשאול שאלות, ללמוד באופן עצמאי, להתמודד עם משימות מורכבות
• להעניק לבוגר בית הספר כלים להשתלב בחברה, בעולם העבודה, לקיים את עצמו, ולתרום לכלל.
מטרות אלו הן עיקר עניינו של החינוך הטכנולוגי.
תקופתנו מאופיינת בשינויים מהירים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, החברה, הכלכלה, התעסוקה, התקשורת ועוד... מומחים בתעשיית ההיטק אומרים לנו: אל תלמדו את התלמידים יותר מידי דברים ספציפיים (מעגלים אלקטרוניים... רכיבים... תכנות...), את זה הם ילמדו אצלנו. למדו אותם: לחשוב! ללמוד לבד! להיות יצירתיים! לעבוד בצוות!
כל עוד מערכת החינוך מקדישה את רוב זמן הלימוד לנושאים תיאורטיים חסרי מובן לתלמידים. וממשיכה להשתמש בשיטת הוראה מיושנת של לוח וגיר, יהיה קשה מאוד לחולל שינוי.

מבוסס על הרצאתו של פרופ' משה ברק בכנס ארצי למורים לטכנולוגיה: לימוד טכנולוגיה ופיתוח אינטלקטואלי.

זהות באינטרנט

כאשר דר' גילה קורץ הגדירה את מטרות הבלוג אותו אנו מנהלים היא הסבירה שהבלוג ישמש ככרטיס ביקור שלנו, הצפייה בבלוג תאפשר לאנשים אחרים ללמוד עלינו. בזמנו תהיתי את מי יענינו התכנים שלי ברשת, אבל מתברר לי יותר ויותר שהם מעניינים לא רק את אמא שלי והחברים שלי, אלא, גם את המעסיקים שלי – הנוכחיים והעתידיים. מתברר שהמקום הכי טוב להכיר באופן לא פורמאלי מישהו, זה באינטרנט.
כשמדברים על ה"אינטרנט" מתייחסים למרחב ענק כאל גוף אחד הומוגני. אבל לא כך הדבר. הרשת כוללת מגוון גדול של מקומות בעלי אופי שונה
ברשת חברתית אפשר לפרסם תכנים אישיים לגמרי. אפשר לשים תמונות של המשפחה. אפשר להעלות שיר אהוב ואפשר לספר על דברים מעצבנים. כל אלה נותנים תמונה של האישיות, אבל לא של המקצועיות.
בשביל תמונה מקצועית כוללת יש פלטפורמות כמו LinkedIn. גם Plaxo ואני בטוחה שיש עוד פלטפורמות דומות. שם ממלאים את כל הפרטים האישיים והמקצועיים: כותבים את קורות החיים ואת ההשכלה, מצרפים לינקים למקומות עבודה לשעבר ולמקום הנוכחי, אפשר לקבל המלצות מאחרים ועוד דברים המציגים את התמונה המקצועית.

דנית ניצן כותבת במאמר שפרסמה ש"לכל אחד יש נכס יציב, איתן, ועם פוטנציאל רווח שלא תלוי בדבר - הזהות שלו. הזהות האישית, שהיא סך כל כישוריו, ערכיו, ניסיונו ויכולותיו של כל אחד מאיתנו, היא הנכס הגדול ביותר שלנו לא רק במובן הרוחני-נפשי, אלא בהחלט גם במובן הכלכלי. זהותנו היא נכס יציב כי היא מה שמבדל אותנו מכל אחד אחר, ואין לה תחליף."
אני כנראה התחלתי לבנות את זהותי באינטרנט.

כתיבה בבלוג...

בכנס צייס 2008 התפרסם פוסטר שכותרתו "כתיבה בסביבה חברתית מקוונת: השפעת קבלת משוב ממורה ומעמיתים על נכונות להשתתפות פעילה בבלוג לימוד". המחקר בדק איזו השפעה יש למשוב של מורים ועמיתים על כתיבה בבלוג. תוצאות המחקר מראים כי משוב חיובי משפיע לטובה בעוד שמשוב שלילי משפיע לרעה על הנכונות לכתוב בבלוג.
אני התחברתי לבלוג מתוך הכרח. יש לי מטלה במסגרת לימודיי ואני מחויבת לבצע אותה. חשיפת הבלוג לכלל משתמשי הרשת מחייבת אותי לבדוק כל הזמן מה אני כותבת, איך אני כותבת ועבור מי אני כותבת.
סטודנטים לתואר שני, שנה א', במרכז ללימודים אקדמיים, נתבקשו על ידי דר' גילה קורץ להיכנס לבלוגים שלנו, לבחור בלוג אחד ולהגיב בתוכו. החלק השני היה לכתוב למרצה מדוע הם בחרו בבלוג הספציפי. אתמול גילה קורץ שלחה לי (ולכלל הסטודנטים במגמה) את חוות הדעת של הסטודנטים על הבלוג שלי. כניסת הסטודנטים לבלוגים והצורך להגיב חזרה על תגובות הסטודנטים הכניסה עניין לבלוג, קריאת הביקורות חיזקה אותי והגבירה את המוטיבציה שלי לכתוב בבלוג.

כיתות העתיד

חברת "עת הדעת" (Time To Know) שמה לה למטרה לשנות את פני החינוך במדינת ישראל. יעדה המרכזי של החברה הוא לשפר את ההוראה בבתי הספר ע"י שימוש בטכנולוגיה מבוססת מחשבים.
החברה מפתחת מערכת למידה מתוקשבת שמטרתה לשנות את שיטת הלימוד בכיתות. בכיתות שבהן מותקנת המערכת יושבים כל התלמידים ליד מחשבים ניידים, המחוברים למחשב של המורה. לימוד החומר ותרגולו מתבצעים באמצעות המערכת מה שיפה במערכת שגם למורה חלק חשוב בשיעור: הוא מדבר עם התלמידים, מנהל אתם דיון ומקדיש לכל אחד מהם תשומת לב אישית. בסיום העבודה מול המחשב מתקיים דיון בכיתה על החומר שנלמד. כלומר, העבודה במחשב אינה מבטלת את הלמידה בקבוצה ואת הקשר בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין המורה. הרעיון הוא שהכיתה הופכת לקהילה לומדת שיש בה שיח משוב והחלפת תוצרים.

המערכת מנתחת את ביצועי התלמידים ומציגה בפני המורה בזמן אמת תמונת המצב בכיתה, כך שהוא יודע מי זקוק יותר לעזרתו.
המערכת הטכנולוגית של עת הדעת פועלת כיום באופן ניסיוני בכמה בתי ספר יסודיים בישראל ובארה"ב, ובקרוב יתחילו בתי ספר נוספים להשתמש במערכת.

התרומה הייחודית של עת הדעת – הוא פיתוח תכניות לימודים דיגיטליות הוליסטיות. במערכת החינוך קיימות תכניות לימודים דיגיטליות, אך הן חלקיות ומחייבות את המורים בהרבה מאוד עבודה. בעת הדעת מפתחים תכניות לימודים שלמות היוצרות רצף הוראתי. המורים המשתתפים בתכנית מקבלים סדרה של מערכי שיעור מוכנים. נכון להיום החברה בנתה תכנים לכל תוכנית הלימודים במתמטיקה, אנגלית ועברית לכיתות ד'-ו'.

בחברת עת הדעת מספרים על תלמידים שהצליחו להתקדם בקריאה רק בזכות התכנית, על כאלה שלא יכלו לשבת בכיתה והיום הם יושבים בשקט במהלך השיעור הכפול ואינם רוצים לצאת להפסקה, על תלמידים שהידע הבסיסי היה חסר להם ואחרי שנת עבודה הצליחו להדביק את הפערים וגם על התלמידים החזקים שמקבלים העשרה.
התוצאות התבררו גם מתוך המבחנים שערך מכון סאלד, המלווה את התוכנית, לתלמידי כיתה ה'. ציוניהם השתפרו בצורה מרשימה. והעיקר, הילדים עצמם מרגישים שהם יודעים הרבה יותר.

אם הכל כל כך טוב אז נשאלת השאלה מדוע התוכנית לא מיושמת בכל בתי הספר? למה לא כל ילדי ישראל לומדים בצורה זו? כנראה שבמערכת החינוך הכל מתחיל ונגמר בכסף.
אני הייתי מאוד שמחה ללמד בכיתה כזו ועוד יותר שמחה אילו ילדיי היו לומדים בצורה כזו.

כנס תקשוב מערכת החינוך

היום התקיים במרכז ללימודים אקדמיים פורום חינוך שעסק בתקשוב מערכת החינוך.
במפגש הציגו המשתתפים את תפיסתם כיצד יש לשלב את התקשוב במערכת החינוך בישראל.
בכנס השתתפו:
• פרופ' אבנר זיו, ראש החוג לייעוץ חינוכי במרכז ללימודים אקדמיים.
• מר גדעון זיילר, מנכ"ל חברת E-learning.
• ד"ר סיגל עדן, אוניברסיטת בר-אילן ומרכז צ'ייס לחקר טכנולוגיות למידה - האוניברסיטת הפתוחה.
• ד"ר נימר ביאעה, מפקח תקשוב במשרד החינוך ומרצה במכללת אלקאסמי.
• מר אבי ביתן, יו"ר חבר הנאמנים, המרכז ללימודים אקדמיים.

המשתתפים בכנס הציגו מגוון רחב של תכנים באופן מעורר סקרנות ומהווה בסיס לקיום דיון מעמיק בנושא.
אני באופן אישי התרשמתי מאוד מדבריו של אבנר זיו. הוא הציג בצורה הומוריסטית מאוד את תפיסתו האנטי קונפורמיסטית כלפי תפיסת המחשב כעתיד. לדעתו לא ניתן לשנות את המורה הטוב עם הגיר. המורה הוא שמעביר את הידע לתלמידיו. ניתן לשפר את הלמידה בעזרת טכנולוגיה אך לא להחליף את המורה.
נכון להיום אין מחקרים שמוכיחים שלמידה בעזרת מחשב יעילה יותר. וזאת משום שאנו לא משתמשים נכון במחשב.
גם אני חושבת שהמחשב אינו יכול להחליף את המורה, אך בשימוש נכון הוא בהחלט יכול להיות כלי עזר המשפר את הלמידה.
ומה בעתיד?
לטענת אבנר זיו רק כותבי מסע בדיוני יודעים מה יקרה בעתיד, ורק בספרי מדע בדיוני נוכל לקרא מה יחליף את המחשב בעתיד.

משחק לימודי

למשחק לימודי מטרות ברורות ומוגדרות, הוא אינו אמור לכסות את כל תוכנית הלימודים! אם כך למה להשתמש במשחק לימודי? משום שמשחק לימודי מכוון להפקת תועלת לימודית תוך יצירת עניין לאורך משך המשחק.
למשחק לימודי ארבעה עקרונות חשובים:
• התכנים בהם עוסק המשחק חייבים להיות נכונים ומדויקים וכך גם כל התוכן הנלווה הכלול בו.
• כל המשתתפים צריכים לעסוק כמה שיותר בפעילות המכוונת להשגת המטרות הלימודיות שהוגדרו. - ופחות בכל השאר...
• הצלחה במשחק כולו תלויה בהשגת המטרות הלימודיות - לא רק במזל. במקרה של אי הצלחה מספק משוב בונה (משוב שאפשר ללמוד ממנו).
• יש לאפשר רמות שונות במשחק.
השאלה הנשאלת היא מה האפקטיביות של משחק לימודי? לדעתי האפקטיביות גבוהה מאוד. מניסיוני בהוראה אני יודעת שכאשר הלמידה חווייתית התלמיד לומד יותר וזוכר את החומד הנלמד לפרק זמן ארוך יותר. המשחק תורם לתהליך הלמידה בתחום הקוגניטיבי, משום שהוא מהווה אתגר. תוך כדי משחק מתרגלים המשתתפים את הנושאים הנלמדים.
צפו בסרטון המראה פיתוח של חברת Muzzy Lane.



החברה פיתחה את המוצר הזה במיוחד כדי שיסייע למורים ללמד על מלחמת העולם השנייה: הגורמים למלחמה ואסטרטגיה מדינית, צבאית ודיפלומטית.

אתיקה ואינטרנט

כמחנכת כיתה ביקשתי מתלמידיי לסכם על פועלו של יצחק רבין ז"ל. תלמידים רבים פתחו את ויקיפדיה, העתיקו את כל הדף- כולל קישורים, והגישו את העבודה כאילו היתה שלהם.
חיפשתי פעילות שיכולה ללמד את התלמידים על כללי האתיקה בשימוש באינטרנט ומצאתי אתר נחמד עם פעילות מתוקשבות בנושא. האתר שייך למנהל חברה ונוער והוא נקרא אתיקה ואינטרנט.
הפעילויות באתר מתאימות, לדעתי, גם לקראת פעילות בנושא אינטרנט בטוח.
לשימושכם חבריי המחנכים.

אקדמיה ביוטיוב גם בעברית

בעבר יכולנו למצוא ביוטיוב הרצאות של מרצים בעלי שם, לרוב הבעיה הייתה השפה, רוב ההרצאות ניתנו באנגלית. מצאתי שגם אוניברסיטאות ישראליות החלו להעלות סרטוני הרצאות לקהל הרחב.
האוניברסיטאות שהעלו הרצאות מצולמות הן האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון והאוניברסיטה הפתוחה.
עדיין אין קורסים שלמים אך לדעתי היוזמה ברוכה!

שיעורים דיגיטליים

כל שנה, לפני פתיחת שנת הלימודים החדשה, מכנסים את כל מורי בית הספר ומציגים להם תוכנות וחומרות חדשות שפותחו לצרכי חינוך ומנהל. כל צוות המורים מתמלא מוטיבציה ועוזב את הישיבה כאשר כלל המורים מלאי התפעלות נוכח החידושים הטכנולוגים.
לאחר מספר שבועות ההתלהבות הראשונית פגה והשגרה משתלטת שוב על חדר המורים ,וגורלן של הטכנולוגיות נחרץ.מחליטים לנסות אותן "בשנה הבאה..."
מה צריך לעשות כדי לשנות את התסריט הצפוי הזה? כיצד אפשר לקשור את טכנולוגיות המחשב לתכניות הלימודים הכיתתיות?
כדי שתוכניות תקשוב יצליחו עלינו לגלות כיצד הטכנולוגיה מקדמת את הלמידה.
מורים בוחרים אסטרטגיות הוראה יעילות המקלות על הלמידה.
כדי לשלב בהצלחה את טכנולוגיית המחשבים בתכנית הלימודים המורים זקוקים למשאבים ולתמיכה.
משאבים כמו: זמן בכדי ללמוד ולהתעמק בטכנולוגיה, ומשאבים חומריים כמו מחשבים ניידים ותשתית אינטרנט.
תמיכה צריכה להיות מכמה מקומות: מצד אחד מורים עמיתים המשמשים כמנחים זה לזה, ומן הצד השני תמיכה טכנית בהפעלת הטכנולוגיות.

מה היה לנו בסמסטר השלישי?

רגע לפני פתיחת הסמסטר האחרון, אני רוצה לסכם את הסמסטר השלישי.
בסמסטר זה, כמו בכל הסמסטרים שקדמו לו למדנו ארבעה קורסים:
הערכת טכנולוגיות ידע למדנו עם המרצה דר' גילה קורץ. בקורס זה ניסינו לזהות את האתגרים והקשיים הצפויים ביישום טכנולוגיות ידע בהוראה הכיתתית, הערכנו אתרי אינטרנט לימודיים, התנסו בכתיבת מושג בסביבת ויקי ולמדנו כיצד להעריך את שילוב התקשוב בלמידה עפ"י מודלים שונים.
ניתוח ויישום ת"ל ממוחשבות למדנו עם המרצה דר' שרה שדה. בשיעור זה למדנו לבנות ולהעריך ת"ל ממוחשבות וכמטלת סיכום בנינו עצם למידה.
הקורס בשלישי עסק בבניית אתרי אינטרנט. למדנו לבנות דפי אינטרנט באמצעות תוכנות שונות.
הקורס האחרון עסק בפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד. דר' שפיק מסאלחה הזכיר לנו את התיאוריות השונות של פיאזה, אריקסון, בלובי, פרויד ועוד.

dreamweaver

באחת המטלות לסיום הסמסטר השלישי נתבקשנו לבנות אתר אינטרנט באמצעות תוכנת dreamweaver. במהלך בניית העבודה מצאתי מדריך שימוש בתוכנה המכיל את כל המידע הרלוונטי לבניית אתר. לשימושכם!

למידה מרחוק באמצעות Video Conferencing או איך ניתן להתגבר על המחסור בכוח אדם באמצעות טכנולוגיה?

ערב פתיחת שנת הלימודים ועדיין בבתי הספר מחפשים מורים לאנגלית, עדיין חסרים מורים שיאיישו את כל המשרות. מצוקה זו של מורים לאנגלית מורגשת בכל שנה ולכן התחלתי לחשוב האם ניתן להתגבר על המחסור בכוח אדם על ידי למידה מרחוק. נזכרתי שקראתי בעבר בגיליון הראשון של מחשבים וחינוך תקציר מאמר שמתורגם מאנגלית שמתאר שימוש בטכנולוגית Video Conferencing ללמידה. המאמר מספר על מורה שמלמדת צרפתית בשלוש בתי ספר בו זמנית. כמובן שיש בעיות, בעיקר טכניות, אך המורה מדווחת שמעבר ללמידת השפה הצרפתית למדו הילדים את אומנות התקשורת ורכשו מיומנויות טכניות שונות.

מיומנויות במאה ה- 21

כאשר אנו כמחנכים מבקשים מתלמידנו להשתמש באינטרנט אנו מבקשים מהם בדרך-כלל לחפש מידע, להשתמש בדואר אלקטרוני או בקבוצות דיון. מרבית ההכשרה שלנו באינטרנט קשורה בכלים, ובעיקר תוכנות, שיכולות לעזור לנו ללקט וליצור מידע באופן אישי או בעזרת שיתוף פעולה. כשלמדנו על אודות האינטרנט למדנו בעיקר על שימוש בכלים.

אבל, כמורים, אנו יודעים כי הכלים שלעצמם – ולא חשוב עד כמה גדול הפוטנציאל החינוכי שבהם אינם עוזרים לתלמידים ללמוד באופן ישיר. הדבר החשוב הוא: כיצד אנו משתמשים בכלים על מנת שיהיו לעזר בלמידה ובהוראה ולא יסרבלו את ההוראה והלמידה.

הפעלתם המשולבת של הכלים מהאינטרנט חשובה מאוד, אך זהו רק תנאי מוקדם לקראת יצירתם של תהליכים מתוקשבים של עבודה קבוצתית וחקר בעלי עוצמה.
עמי סלנט כתב שבמאה ב- 21, בשל השינוי שחל באופי המידע, התלמיד נידרש למיומנויות אחרות:
• בדיקה ותיקוף – לא כל מקורות המידע אמינים ורלוונטיים.
• יכולת חקירה.
• ארגון מחדש של המידע.
• שימוש באמצעים טכנולוגיים.
• הצלבת מידע.
• התייעצויות עם מומחים.

המחקר שלי...

בבית הספר שבו אני מלמדת הכנסנו בשנת הלימודים הקודמת את תוכנת המשו"ב, הכלי שימש בעיקר ככלי תקשורת בקהילת המורים ובין המורים לתלמידים. התוכנה שימשה גם ככלי לדיווח על ציונים. השנה כמובילת משו"ב בבית הספר ואני מכניסה שימושים נוספים למשוב. אני רוצה להוביל את המורים לשימוש במשו"ב ככלי לניהול כיתה וכאתר תומך למידה.
במסגרת לימודיי אני צריכה לערוך מחקר ולכן חשבתי שיהיה מעניין לבדוק את עמדות התלמידים בנושא. אני רוצה לחקור את: "עמדות התלמידים כלפי שימוש במשו"ב ככלי לניהול הלמידה"
אני רוצה לבדוק שאלות רגשיות (אוהב, חושש, ממליץ על וכדומה)
שאלות הכרתיות (במה עוזר, האם מקדם וכדומה)
שאלות התנהגותיות (כמה פעמים בשבוע אתה נכנס למשו"ב, שימושים במשו"ב וכו)

כאשר חשבתי שיהיה מעניין לפלח את התלמידים בניתוח הממצאים. למשל חלשים מול חזקים, האם עמדותיהם שונות? תלמידי חט"ב מול תלמידי חט"ע? בנים לעומת בנות?

כמובן שאני עוד צריכה לחשוב על כך הנושא, והוא כנראה עוד ישתנה עוד כמה פעמים. בכל מקרה אני אשתף אתכם.

הרהורים על שיעור מתוקשב

לקראת שנת הלימודים המתקרבת אני מוצאת את עצמי מרבה להרהר בנושא תקשוב השיעורים. ברור לי שאני רוצה לתקשב שיעור ועוד יותר ברור לי שהשיעור במסגרת בית הספר התיכון עדיין לא יכול להיות מתוקשב במלואו.
בשיעור האחרון דיברנו על שיעורים מתוקשבים באקדמיה. ודיברנו על שלוש אפשרויות תקשוב:
• תקשוב כהעשרה – השימוש ברשת הוא בעיקר להעשרה של ההוראה. ההוראה ממשיכה להיות פנים-אל-פנים, ואילו מרכיב התקשוב לא משמש כמרכיב חובה או כמרכיב עם ציון.
• תקשוב כמעורב – השימוש באינטרנט הוא חלק נכבד מההוראה, הפעילויות ברשת הן חובה ומהוות מרכיב מהציון הסופי בקורס.
• תקשוב מלא – האינטרנט משמש סביבה לימודית מרכזית להוראה של קורס או של תכנית לימודים מלאה. פעילות הקורס מתרחשת כולה ב"רשת": תוכני הקורס מוצגים ברשת והם מגוונים ועתירי מדיה – חומר טקסטואלי, וידאו, קול, אנימציות וכדומה – והלמידה מתרחשת בקבוצות דיון ובפעילויות שיתופיות.

השאלה הנשאלת היא איך עושים זאת? כלומר איך מתקשבים שיעור? איך מעודדים אינטראקציה עם הלומדים?

חשיבה בעולם דיגיטלי

אנחנו חיים בסביבה עתירת טכנולוגיה, מוצפים במכשירים, מכונות וסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. לדעתי הטכנולוגיה משפרת את איכות חיינו אך גם מעמידה בפנינו בעיות חדשות. עלינו לשנות דפוסי חשיבה קיימים ולפתח מיומנויות חשיבה חדשות.
איך מפתחים מיומנויות חשיבה בעולם הדיגיטלי? רוב המחקרים שקראתי מתמקדים בשליטה בסביבת העבודה: הפעלת התוכנה או המכשיר הדיגיטלי ומתעלמים מההיבטים הקונטיביים והחברתיים הקשורים לסביבה עתירת הטכנולוגיה.
יורם עשת אלקלעי תיאר את המיומנויות הנדרשות בסביבה דיגיטלית:
• חשיבה צילומית חזותית – לקרוא בעזרת ציורים, ייצוגים גרפיים.
• חשיבת שיעתוק- יכולת ליצור עבודה מקורית בטכניקה של שיעתוק טקסט.
• חשיבה מסתעפת – שימוש בהיפרטקסט והיפר מדיה.
• חשיבת מידע – היכולת להטיל ספק בשטף המידע האינטרנטי.

אני חוזרת לשאלתי המקורית: איך מפתחים מיומנויות חשיבה בעולם הדיגיטלי? שאלה נוספת היא מה תפקידו של המורה בעידן הטכנולוגי, מה נדרש ממנו?

אני מבטיחה ללמוד את הנושא ולחזור אלכם...

למידת עמיתים - המשך

כמו שכבר כתבתי בעבר נתבקשתי להגדיר את המושג למידת עמיתים בוויקי. אני הגדרתי למידת עמיתים באופן הבא (אני מביאה רק חלק מההגדרה):
למידת עמיתים היא למידה המתרחשת בקבוצה של לומדים אשר מתאגדים סביב נושא משותף כדי לשפר את תפקודם המקצועי. למידת עמיתים מבוססת על למידה מעמיתים ועם עמיתים, מאפשרת החלפת ידע, רעיונות והתנסויות. הדגש הוא על תהליך הלמידה תוך מתן תמיכה רגשית האחד לשני.
התפיסה החינוכית הרווחת כעת הינה הגישה הקונסטרוקטיביסטית. גישה זו מציעה הסבר למהות הידע או האופן בו בני האדם לומדים. למידה אינה תהליך פסיבי, אלא תהליך בו הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. הלמידה מתבצעת תוך כדי תהליך של עשייה, בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע. תהליך של הפיכת מידע לידע הופך למשמעותי יותר כאשר הלומד – לבד ובחברותא נותן משמעות לדברים, פעיל ומבנה את פרטי המידע ברשת של קשרים.
אם כך נשאלת השאלה מה תפקידו של המורה בלמידת העמיתים? איך המורה תורם ללמידה?

בדידות ברשת חברתית ?!

קרה לכם שפתחתם כרטיס ברשת חברתית כמו פייסבוק או טוויטר ולא הבנתם למה הכרטיס שלכם לא מוצף בבקשות להצטרף לרשימתכם? הרגשתם כאילו אתם לבד ברשת?
סרטון יוטיוב מדבר בדיוק על הרגשות הללו.

פאזל לימודי

שוב מצאתי את עצמי משוטטת ביוטיוב והפעם מצאתי סרטון קצר המלמד מורים כיצד ליצור פאזל לימודי מקוון. מטרת הפאזל ליצור גירוי חזותי לנושא הנלמד. הכלים המוצעים הם חינמיים. אז לשימושכם.

למידת עמיתים

במסגרת לימודיי נתבקשתי לבחור מושג אחד מתוך רשימת מושגים ולהגדיר את המושג הנבחר בוויקי. לאחר התלבטות קצרה בחרתי להגדיר את המושג למידת עמיתים. גם לפני קריאת החומרים ידעתי שלמידת עמיתים היא למידה המתרחשת בקבוצה של לומדים אשר מתאגדים סביב נושא משותף כדי לשפר את ידיעותהם. ידעתי גם שהקבוצה פועלת ללא מנחה, והנושאים הנלמדים נבחרים בדר"כ על ידי העמיתים עצמם.
השאלה שאני מתלבטת בה היא מה כוחה של הקהילה בלימוד הפרט?
כאשר אנו חושבים על משחקי ילדים אנו בדרך כלל חושבים על זוג ילדים או קבוצת ילדים מבלים, משחקים, צוחקים ומשוחחים יחדיו.
האם ילדים שמשחקים יחד לא לומדים האחד מהשני? הלא ידוע הוא הלמידה על פי הגישה הקונסטרוקטיבית, הנה תהליך חברתי מורכב שהלומד עומד במרכזו וללומד תפקיד פעיל בהבניית הידע אותו הוא לומד.
אז מה היא למידת עמיתים? אני אעדכן אותכם בהמשך...

בלוג לעזרת שיעורי חינוך

בשנה הבאה אני עתידה לחנך תלמידים בכיתה י'. לאחר ההתנסות בבלוג אני מתכוונת להשתמש בבלוג בשיעורי חינוך. הרעיון הוא להעלות את נושא הדיון השבועי של שיעור חינוך לבלוג ולבקש מהתלמידים להגיב גם בבלוג. אני מקווה שבדרך זו אצליח להגיע גם לתלמידים שלא אוהבים לדבר בשיעור.
מה דעתכם? יש למישהו רעיונות נוספים?

עולמות וירטואלים בהוראה

השבוע נתקלתי ביוטיוב בכתבה ששודרה בחדשות של הערוץ 1הראשון. הכתבה דנה בשימושי second life בהוראה.
גם בכתבה זו עולה השאלה האם ניתן לשלב עולמות וירטואלים ועולמות חינוכיים?
לדעת ד"ר עוזי מלמד צריך לדאוג למה עושה התלמיד עם המחשב ולא לכמות הזמן שהתלמיד יושב מול המחשב.

דעתכם חשובה לי

ברשומה זו מוזמנים מעריכי הבלוג הלימודי שלי לכתוב את דעתם.
דפנה שליו תלווה אותי באופן צמוד.
כולכם מוזמנים להגיב כאן או ברשומות השונות.

הפער הדיגיטלי

הטכנולוגיה המתוקשבת נתפסת היום כאמצעי מרכזי אשר משנה את פני החברה ומרחיב את כלכלתה. מדינה אשר שואפת להעניק לתושביה תרבות ורווחה על בסיס ערכים מערביים, צריכה להביא את תושביה ליכולת ניצול הפוטנציאל שעולם זה מזמן.

מהו פער דיגיטלי? הפער הדיגיטלי הוא החומה שמפרידה בין אוכלוסיות שיש להן את הנגישות והמיומנות להיות שותפים לאותה קהילת הידע האנושי המשותף לאלה שאין להן אותן.

ידע ביישומי מחשב הפך להכרחי היום כמעט לכל משרה בשוק המקצועות החופשיים וביכולת מוגבלת לניעות חברתית.
כבר במאה ה-16 טבע הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון את המשפט "ידע הוא כוח", ומהפכת האינטרנט, במידה שהיא נחלת הכלל, עשויה לאפשר חלוקה שוויונית יותר של אותו כוח בין כל בני האדם.
הפערים בשימוש בטכנולוגיות מידע נוצרו מצרוף גורמים שעיקרם:
• מחסור באמצעים כלכליים למימון רכישת מחשבים ומימון חיבור לאינטרנט וכן אחזקה שוטפת כמו גם שדרוג המחשבים.
• חוסר מודעות ועניין בשינוי וההשפעות של טכנולוגית המידע על אורח החיים.
• חוסר שליטה בשפה האנגלית.
• חששות הנובעים מהשפעות טכנולוגיות המידע על התרבות, הידע והערכים של הקבוצה.
• התכנים אינם רלוונטיים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות.
• תפיסות עולם המשפיעות על ההתייחסות לשימוש באמצעים הדיגיטליים.
• תחושת המסוגלות- משפיעה על הנגישות ומהווה בעיקר פער בין מבוגרים וצעירים (בולטות מיוחדת אצל המורים)
כיצד מצמצמים את הפער הדיגיטלי?
אני מלמדת בבית ספר תיכון באשקלון. בית ספר צעיר יחסית (בן 13 שנים). בית הספר שלי מאוד יפה מבחינה ויזואלית אבל בכל שלב במהלך התיכנון של בית הספר לא נתנו את הדעת על הכנסת מחשב לכיתות הלימוד, על רישות בית בספר ברשת האיטרנט או כל כל דבר שיצמצם קצת את הפער הדיגיטלי. המחשבים בבית הספר מרוכזים בשלוש מעבדות מחשבים ותלמיד נכנס לשיעור מחשבים כשעה שבועית בממוצע.
מה קורה בבתי הספר שלכם?

מה צופן לנו העתיד? ומה צופן לנו העתיד בלמידה?

במסגרת לימודי בקורס חדשנות חינוכית דיברנו על דמות הבוגר המיוחל, מהי דמות הבוגר המיוחל? מה תפקידו של בית הספר בעיצוב דמות הבוגר? והעלנו עוד כמה שאלות. תשובה חד משמעית אין אבל קצת על מה צופן לנו העתיד הלמידה:
תפקידו של כל דור על פי פסיג דוד (2003), היה להכשיר את הדור הבא לקראת העתיד. אבל, לעתיד החדש יש אופי שונה: התמורות החברתיות, הכלכליות, התעשייתיות והטכנולוגיות מציבות בפני דורנו אתגרים שהאנושות טרם ידעה כמותם.
תפקידנו כמחנכים בדור הזה הוא לחנך את הדור הבא לקראת העתיד שכבר החל.

מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, שלמה אבואב, טען שהאתגר העומד היום בפני מערכת החינוך הוא להבטיח שבוגרי המערכת יצאו לחיים כשהם מצוידים במיטב הנכסים והכלים
הדרושים להתמודדות נאותה בעולם המשתנה, עתיר הטכנולוגיה והתקשוב שאנו חיים בו.
על הבוגר במאה ה-21 מוטלות כמה משימות הוא צריך:
1. להיות בעל ידע רחב בשפות, במדעים, בטכנולוגיה ובאמנויות.
2. להיות בעל מיומנויות ותובנות של יכולת למידה עצמית מתמדת.
3. להיות בעל יכולת עבודה בצוות.
4. להיות בעל יכולת להתמודד עם קונפליקטים ועם מצבי לחץ, יכולת להסתגל לשינויים.
5. להיות בעל חשיבה ביקורתית וכישורים בתקשורת בינאישית.
6. הבוגר צריך להכיר היטב את המורשת ההיסטורית והתרבותית של עמו ומולדתו ולהיות בקי במקורות ובטקסטים המכוננים של מורשת זו.
המשימה החינוכית הבית ספרית היא לעסוק הן בהוראת תכנים והן בהקניית מיומנויות למידה. האופי של השינויים החברתיים, הכלכליים, התעשייתיים והטכנולוגיים מציבים לפני הדור שלנו אתגרים חדשים (פסיג 2000).
קיים הבדל באופיה של החברה במאה ה-21 לבין החברה בעבר. מורכבות הטכנולוגיה והשתלטותה על תחומי חיים, הצטברות ידע והתחדשותו המהירה, תוחלת חיים ארוכה יותר שמזמנת שינויים רבים במהלך החיים.
פסיג (2003), מציין שתמורות אלו צריכות להביא אותנו לבחון את הכישורים שילדינו יזדקקו להם, כדי שיצליחו בחייהם כבוגרים בכל אשר יפנו. בהנחה שבית הספר משקף את צרכי החברה, אזי סביר לטעון שמשימת בית הספר של המאה ה - 21 צריכה להיות שונה ממשימתו בעבר. טבעה של המשימה החינוכית הבית ספרית לעסוק מחד גיסא בהוראת תכנים—ה"מה", ומאידך גיסא, בהקניית מיומנויות למידה—ה"איך".
חובתה של מערכת החינוך היא להכשיר לומד בעל מודעות עצמית, היכול להגדיר ולתכנן מטרות אישיות וחברתיות ולתרום למימושן והיודע ומסוגל לקחת תפקידים ולקבל אחריות.לומד המתאפיין בסקרנות ובהתעניינות אינטלקטואלית שמקורן ברצון להבין נושאים שונים ומגוונים והמסוגל לאתר בכוחות עצמו את המידע ואת הכלים לסיפוק הסקרנות והעניין שלו.








מקורות:
ג. סלומון (2000), טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. אוניברסיטת חיפה /זמורה ביתן.
ד. פסיג, (2000). טקסונומיה של מיומנויות וכישורי למידה. אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.
אבואב, ש' , דמות הבוגר, נדלה ב- 12 בדצמבר 2008, http://cms.education.gov.il/educationcms/units/mazkirut_pedagogit/biology/pinathamafmar/hanhalathamisrad1/dmuthaboger.htm

טכנולוגית למידה בירוחם

עמרם מצנע, יו"ר הועדה הממונה בירוחם, מספר על מהפכת התקשוב שעברה ירוחם. בימים אלו ירוחם מובילה בתקשוב במערכת החינוך בארץ. ירוחם העיר היחידה שבה לכל מורה, מבית ספר יסודי ועד תיכון, יש מחשב אישי. כל תלמיד קיבל סיסמא שמכניסה אותו לעולם התוכן שלו. ממש לקנא!
.

שימוש בבלוג ככלי בהוראה

בלוג הוא עמוד אינטרנט, או חלק מעמוד אינטרנט, אשר מורכב מרשומות קצרות שמתעדכנות בצורה תדירה וכרונולוגית. הבלוגרים מתעדים את חיי היום יום שלהם ולא נרתעים גם מלחשוף מחשבות ושיקולים מקצועיים או אישיים.
בלוג חינוכי הוא בלוג שמטרתו להעביר מידע חינוכי תוך כדי הצגת תכנים חינוכיים ולימודיים: פעילויות, משחקים חינוכיים, קישורים לאתרים שונים בנושא הנכתב ועוד.
בתחילת הבלוג יובא רקע לגבי הנושא הנלמד, ובסופו תובא פעילות חווייתית לימודית המסכמת את הנלמד. ישנם סוגים שונים של בלוגים חינוכים: בלוג המהווה העשרה לחומר נלמד, בלוג המציג נושא לימודי חדש שלא נלמד בכיתה, בלוג המציג קישורים למידע בנושא מסוים: מאמרים, מצגות ועוד.
בלוגים הם מדיה לפרסום תכנים עצמיים באינטרנט אשר בני נוער רבים אוהבים לקרוא ולייצור, אך עדיין מורים רבים לא מודעים לפוטנציאל של הבלוגים כאמצעי חינוכי ליצירת עניין אצל תלמידים. מרבית המורים המשתמשים בבלוגים כמדיה חינוכית עושים זאת במסגרת הוראת תלמידים מחוננים. עם זאת, כמה ניסיונות שנערכו לאחרונה בארה"ב גילו כי בלוגים יכולים להיות סביבה לימודית מאתגרת גם לתלמידים בכיתות רגילות וגם בחינוך המיוחד.
מה דעתכם? האם בלוג יכול להיות כלי חינוכי? האם בלוג יכול להיות אמצעי הוראה יעיל?


מבוסס על מאמר שכתב עמי סלנט (2006). הוראה בסביבה ממוחשבת מבוססת בלוגים – תמונת מצב בתוך אתר מס"ע- מופת סובב עולם.
קישור למאמר: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=912&referer=useJsHistoryBack

פיתוח אינטרקציה לימודית - הדמית מחשבון מעבר בין בסיסים

במסגרת עבודתי כמורה למקצועות החשמל ואלקטרוניקה, אני מלמדת תלמידים, המתחילים את הלמידה ברמות ידע שונות, את הנושא של מעבר בין בסיסים. אני עוקבת אחרי התקדמות תלמידי בהבנת החומר הנלמד ואני רואה שיש תלמידים שתופסים את הנושא מיד ולעומתם יש תלמידים שמתקשים מאוד בהבנת הנושא, והם זקוקים לחזרות רבות על התהליך. במהלך ההוראה אני מחפשת כל הזמן שיטות הוראה שונות. אחד התהליכים המרכזיים המאפיינים את החינוך בעשור האחרון של המאה ה- 20 היה חדירתה הניכרת של טכנולוגיית המידע לבתי הספר. במסגרת הוראת הנושא השתמשו המורים בהסברים, שרטוטים והדגמות לצורך המחשת הנושא. כיום הגישות הטכנולוגיות החדשות מעמידות בפני עולם הפדגוגיה אתגרים חדשים המאפשרים שילוב בין הדיסציפלינות השונות ובין עולמות תוכן מגוונים.
במסגרת השיעורים התלמיד נדרש להעביר מספרים באופן טכני ואוטומטי, כחלק מתרגיל גדול שדורש חשיבה. עליו להפנות את הקשב לחלקים אחרים בבעיה שדורשים חשיבה. התרגול והביצוע (ולא ההבנה) עומדים במרכז הלמידה, לכן סביבת הלמידה מאופיינת בחזרה ושינון. האינטראקציה שבחרתי היא הדמיה של מחשבון מעבר בן בסיסים. מטרתה העיקרית של ההדמיה היא להציע הסבר המפשט את תהליך המעבר בין בסיסים. היתרון הדידקטי של האינטראקציה שתכננתי בא לידי ביטוי באפשרות של התלמיד לצפות שוב ושוב באופן ביצוע המעבר בין הבסיסים השונים. המחשב, בניגוד למורה, אינו מתעייף והוא אינו מוגבל בזמן. התלמיד יכול לחזור על התהליך עד שהוא יבין את התהליך. יתרה מכך התלמידים שתפסו מהר את הנושא משתעממים כך שמורה יכול להפנות את התלמיד לתרגל את הנושא מעבר לשעות ההוראה בכיתה.
כאשר מפתח אינטראקציה צריך להיצמד לכללי היסוד שהגדירו עשת והמר לעיצוב הממשק והם:
· עקביות. נחוצה עקביות בפקודות, במיקומם המרחבי ובעיצובם הגרפי של אותם אלמנטים. כשהמשתמש יודע שלפקודה
מסוימת תהיה תמיד אותה תוצאה, הוא חש בטוח לנסות חלקים שונים של הממשק.
· דיאלוג פשוט וטבעי. יש להציג למשתמש בדיוק את המידע שהוא זקוק לו בכל רגע ובכל מקום. כל תוספת מיותרת.
· תקשורת בשפת המשתמש. שפת הממשק תשתמש במונחים המוכרים למשתמש.
· היחלצות ממצבים עמומים. יש לתכנן ממש שיאפשר למשתמש להיחלץ ממצבים שהסתבך בהם ולחזר לשגרת עבודתו.
פיתוח אינטראקציה אומנם אורך זמן רב, אבל האינטקציה מספקת יתרונות שלא קיימים במסגרת שיעור פרונטאלי.
בעבר, כאשר נחשפתי לסימולציות או להדמיות חשבתי שהפיתוח הוא עניין טכני פשוט. מישהו זורק רעיון והמתכנת מבצע. היום אני יודעת שמאוד קשה ליישם את הרעיון. ושבצוות עובדים לא מעט אנשים שצריכים להיות "מסונכרנים" ביניהם.
היום אני מסתכלת בעניים שונות על כל אינטראקציה שאני רואה ברשת.
בנתיים עד שאני אפתח את המחשבון מצאתי קישור לסירטון מדהים שמדגים את המחשבון העתיק ביותר למעבר בין בסיסים.

חינוך ב- Second Life כחלופה לחינוך הקיים

בסימסטר הקודם, בקורס של ד"ר גילה קורץ, טכנולוגיות ידע בחינוך דיברנו על טכנולוגויות ה- Web 2.0 שזהו מונח המתייחס לאתרים שמספקים פלטפורמה טכנולוגית לשיתוף תכנים של הגולשים. באותו שיעור דנו גם בסוגיה של שימוש ברשת חברתית ובסביבה וירטואלית כגון Second Life לצורכי הוראה.
היום מצאתי מאמר שכתב אברום רותם (מרץ 2009) בנושא, המאמר דן בסוגיה האם ואיך ניתן לשלב הוראה באמצעות עולם מדומה במערכת החינוך.
קישור למאמר:
http://avrumrotem.com/avrum-S/SL/secondlifeedu.pdf

מעבר בן בסיסים

עבודות הסיכום שלי בשני קורסים שאני לומדת הן בנושא של מעבר בן בסיסים. אני מוצאת את עצמי מחפשת חומרים אינטרנטיים בנושא. וכשמחפשים מוצאים. מצאתי סרטון קצר לשימושכם.

מהו בלוג?

בלוג הוא יומן רשת המחליף את היומן האישי, ההבדל המשמעותי הוא שבו האנשים מפרסמים את הגיגי ליבם לכל העולם. הבלוג מאפשר לגולשים לחלוק את חייהם הפרטיים, סיפורים, דעות, השקפות עולם או כל מידע אחר באינטרנט.
כאשר יש שימוש מצד מורים ותלמידים הבלוג מקבל ערך מוסף ונעשה "בלוג חינוכי". הבלוגים מאפשרים לפתח עימותים ודיונים כיתתיים במגוון נושאים.
את הבלוג שלי פתחתי כמטלה במסגרת לימודיי. בבלוג שלי אני מספרת על לימודיי בתוספת קישורים של אתרי אינטרנט מהם אספתי חלק מהמאמרים.

חקר תהליכי למידה באמצעות ניתוח קובצי יומן

ביום רביעי 1/4/09 גלית בן צדוק הרצתה לנו בנושא חקר תהליכי למידה. זהו מחקר ראשוני שעסק בתהליך המידה של הלומד הבודד. מורכבותו של המחקר היא באיסוף הנתונים לגבי לומד יחיד באוכלוסיה גדולה של לומדים.
מטרת המחקר הייתה לזהות ולבחון תהליכי למידה בהתבסס על נתונים שניתן להוציא מקובצי יומן.
גלית סיפרה לנו על הליך המחקר המורכב כשהמשימה המאתגרת היא לחשוף דפוסי למידה ולנתח אותם על מנת להבין את התהליך העובר על הלומד העצמאי.
ההרצאה של גלית הייתה מרתקת, הבנתי עד כמה ניתן ללמוד מלחיצות עכבר שמבצע תלמיד בודד על תהליכי הלמידה של התלמיד.
קישור לחדשות מט"ח לכתבה: קליק ועוד קליק – מה הם מספרים לנו על הלומדים בסביבות למידה מתוקשבות?
http://www.cet.ac.il/newsletter/cetnews/November/click.htm

ברוכים הבאים

שלום לכם וברוכים הבאים לבלוג שלי.
כאן אני אספר על לימודי בחוג טכנולוגיות מידע בחינוך במרכז ללימודים אקדמים. בכל שבוע אספר לכם על תובנה חדשה או על כלי חדש שהכרתי או על הרצאה מעניינת ששמעתי.