טכנולוגיה = מכלול האמנויות התעשייתיות והשימושיות, כלל המדעים השימושיים השונים העוסקים בדרכים ובאמצעים של עיבוד חומרים למיניהם. (מילון אבן שושן, 1969)
לפי ויקיפדיה טכנולוגיה (מיוונית: טכנו = אומנות, לוגיה = תורה; תורת האומנות) היא תחום דעת העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לצרכים אנושיים, תוך ניצול חידושי המדע.
פרופ' דוד חן הגדיר בשיעור את המושג טכנולוגיה באופן הבא:
טכנולוגיה היא דרך לפתרון בעיות קיומיות של האדם הנבון, היא סוג מסוים של התבונה האנושית, ומכאן שאינטליגנציה טכנולוגית היא היכולת לפתור בעיות.
התפיסה הרווחת בקרב העוסקים בפילוסופיה של המדעים לפיה הטכנולוגיה היא יישום של המדעים שגויה לדעתי. תפיסה זו אינה תואמת את ההיסטוריה של התפתחות המדע והטכנולוגיה. המצאות טכנולוגיה רבות, ששינו את פני האנושות, הקדימו את הידע המדעי הרלוונטי ותרמו כשלעצמן להתפתחות המדע. לדוגמה:
• לפני כמאתיים שנים בנו מבנים גדולים בצורת קשת. ללא לימודי פיזיקה או הנדסת בניין.
• במצריים העתיקה בנו מערכות השקיה
• המצאות מנוע הקיטור הקדימה את הידע המדעי על תורת החום ודחפה את התפתחותו.
כמורה לחשמל ולאלקטרוניקה אני שואלת את עצמי לא אחת מהן מטרות החינוך הטכנולוגי? האם תפקידי להכין את תלמידיי לעבודה בתעשייה? או אולי לצבא? להכין את התלמידים ללימודים על-תיכוניים, במכללה או באוניברסיטה? או שתפקידי מסתכם בכך שעלי להכינם לעמוד בהצלחה בבחינות הבגרות.
הוגים ופילוסופים של החינוך (ז'אן-ז'אק רוסו, 1770; ג'ון דיואי, 1930) הצביעו על שתי מטרות מרכזיות של החינוך:
• לפתח את היכולת האינטלקטואלית של האדם, כגון: ידע רחב, ערכים, סקרנות, יכולת לחשוב, לשאול שאלות, ללמוד באופן עצמאי, להתמודד עם משימות מורכבות
• להעניק לבוגר בית הספר כלים להשתלב בחברה, בעולם העבודה, לקיים את עצמו, ולתרום לכלל.
מטרות אלו הן עיקר עניינו של החינוך הטכנולוגי.
תקופתנו מאופיינת בשינויים מהירים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, החברה, הכלכלה, התעסוקה, התקשורת ועוד... מומחים בתעשיית ההיטק אומרים לנו: אל תלמדו את התלמידים יותר מידי דברים ספציפיים (מעגלים אלקטרוניים... רכיבים... תכנות...), את זה הם ילמדו אצלנו. למדו אותם: לחשוב! ללמוד לבד! להיות יצירתיים! לעבוד בצוות!
כל עוד מערכת החינוך מקדישה את רוב זמן הלימוד לנושאים תיאורטיים חסרי מובן לתלמידים. וממשיכה להשתמש בשיטת הוראה מיושנת של לוח וגיר, יהיה קשה מאוד לחולל שינוי.
מבוסס על הרצאתו של פרופ' משה ברק בכנס ארצי למורים לטכנולוגיה: לימוד טכנולוגיה ופיתוח אינטלקטואלי.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה