סיכום הפעילות על ידי העמית המלווה

ליאת,

נהניתי לעקוב אחר הבלוג שלך. הייתי עושה זאת גם ללא היותי "עמית מלווה".
שילבת בבלוג סיכומים, מסקנות, דעות, תובנות ושאלות מרתקות שעלו מהשיעורים, ממטלות וממקורות נוספים אליהם נחשפת כגון עיתונות ומאמרים.
הבלוג מאורגן בצורה נוחה, התכנים מעניינים, רלוונטיים ומנוסחים בצורה ברורה ומושכת.
נראה לי כי השגת הרבה מעבר למטרות שהגדרת בהתחלת הכתיבה בבלוג.
כתבת בסיכום שלא חששת מהפן הטכני ואכן, שילבת אופני ייצוג מגוונים בצורה חכמה המקדמת את המסרים. ארגנת את הידע המצטבר בצורה טובה בעזרת תוויות, דלישס וגוגל דוקס.

לא בכדי קיבלת תגובות המשבחות את הבלוג. ניכר כי יש לא מעט מורים הנהנים מהידע שלך.
אני בטוחה שגם אם לא תכתבי בבלוג, תמשיכי ליישם את הידע בעזרת כלים שונים ותפתחי סביבות למידה מתוקשבות שתלמידיך, וצוות בית הספר ירוויחו מהן.

דפנה

תודות

לסיום תהליך הכתיבה בבלוג זה אני מבקשת להקדיש פוסט זה לכמה תודות (זה לא יתרום לתהליך הלמידה אבל יעשה לי טוב על הלב):

ראשית, להודות לך גילה על כך שלמרות כל החששות שלי מהכתיבה בבלוג לא ויתרת לי, עודדת ותמכת כמו שרק את יודעת לעשות. עשית זאת בתהליך הכתיבה בבלוג ולאורך כל הלימודים. תודה רבה!

אני מבקשת להודות לדפנה על הליווי בכתיבת הבלוג, על ההתייחסות המעניינת לפוסטים השונים, גרמת לי לחשוב על דברים שכתבתי בצורה אחרת.

ולכם חבריי ללימודים תודה על שהפכתם את יום רביעי בשבוע ליום נחמד וכייפי למרות האינטנסיביות שלו. אני מאחלת לכולכם בריאות, הצלחה ואושר!

הסוף?

הגיע הזמן לסכם את תהליך הכתיבה בבלוג. אני אתחיל מההתחלה...
לקראת סיום הסמסטר השני קיבלנו את הנחיות לפרויקט הגמר. ההנחיה הייתה ליצור בלוג לימודי שיהווה "תעודת זהות מקצועית" - פורטפוליו דיגיטאלי (e-Portfolio).
אני נבהלתי מאוד: הצד הטכני לא העסיק אותי כלל. חששתי מהחשיפה, מהפומביות, מהכתיבה, התרוצצו לי בראש מיליון שאלות: זו מטלה שמצריכה התייחסות קבועה? באיזו תדירות? על מה לכתוב? מה יעניין את הקורא? יהיו לזה קוראים?
וכך מלאת חששות יצאתי אל הדרך ופתחתי את הבלוג ברשומת ברוכים הבאים לבלוג...
מטרת הכתיבה בבלוג הייתה ברורה: לאסוף ולתעד תהליכי למידה, לפרט תובנות ותהליכי רפלקציה, לקבל משוב של עמיתים, סגל ההוראה ותלמידים וכמובן להציג דוגמאות של תכנים ופעילויות מתוקשבות שעשיתי במהלך לימודיי. ובכל זאת על מה כותבים?
בהתחלה כותבים על בלוג. מהו בלוג לימודי? כתבתי כמה פוסטים קצרים בנושא והשארתי שאלה פתוחה: מה דעתכם? האם בלוג יכול להיות כלי חינוכי? האם בלוג יכול להיות אמצעי הוראה יעיל? על שאלה זו אני רוצה לענות היום. לא מתוך מחקר שערכתי אלא מתוך תחושת בטן וניסיון אישי.
היום אני משוכנעת שבלוג יכול להיות כלי למידה יעיל בעל יתרונות משמעותיים ללמידה: בלוגים מעודדים את התלמידים לכתוב, תוך שימת לב גבוהה לרמת הכתיבה מתוך ידיעה ומודעות כי התכנים חשופים לעיני כל העולם. כתיבת בלוגים עשויה לשפר מיומנויות של כתיבה, לעודד חשיבה ביקורתית ואוריינות מידע. בלוגים מאפשרים לתלמידים לשקף את כתיבתם ומחשבותיהם, כפי שהן, באופן בלתי אמצעי. כמו כן, הם מאפשרים לנהל שיח מתמשך, בין הכותב והקוראים ובכך להוביל להמשך כתיבה וחשיבה.
היום כשאני מבינה את יתרונות הבלוג קל לי יותר לכתוב בבלוג, אני חושבת (לא ממש בטוחה) שתהליך הכתיבה שלי השתפר עם הזמן, יחד עם זאת עדיין החשש מהפומביות מלווה אותי.
האם אמשיך בכתיבה בבלוג זה? אני לא ממש יודעת. נראה לי שלא. כדי שבלוג יעניין וימשוך קוראים הוא צריך להתעדכן באופן קבוע אחרת הוא גווע. אבל אני בטוחה שאמשיך להשתמש בכלי זה במהלך עבודתי.

חלף עם הלוח

איור דני קרמן

היום במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות, פורסמה כתבה שבה הוצגו נתוני סקר שנערך בקרב תלמידים. על פי ממצאי הסקר 52% מתלמידי החינוך העל יסודי מרגישים כי בית הספר לא מעודכן מספיק מבחינה טכנולוגית ולא מקנה להם את המיומנויות הנחוצות להשתלבות בעולם התעסוקה, 73% סבורים שאין מספיק שיעורי מחשב ו 82% רוצים להפוך את הנייד לילקוט. על פי הכתבה המערכת מודה שהיא אינה מספקת את סביבת הלימודים הראויה במאה ה- 21.
ממצאי הסקר לא הפתיעו אותי, לתחושתי בבתי הספר היסודיים המצב עוד יותר גרוע.
התלמידים יודעים מה נכון להם. אך מערכת החינוך לא ערוכה לכך מכל הבחינות.
מבחינה טכנית:אין בחדרי הכיתה מספיק נקודות חשמל, אין רשת על חוטית בבתי הספר, ואין מחשבים זמינים לתלמידים מעוטי יכולת ועוד...
ומבחינה פדגוגית כמובן שהיא לא ערוכה: תוכניות הלימוד לא מותאמות לשימוש במחשב, בחינות הבגרות עדיין דורשות, לרוב, שינון של החומר. מורים, גם החדשים במערכת החינוך, עדיין לא מקבלים את הידע הדרוש לכתיבת תוכניות לימוד ממוחשבות. להעלות דף עבודה (שפעם שוכפל וחולק לתלמידים) למחשב לא ניתפס בעניי כלמידה מתוקשבת.
לדעתי משרד החינוך צריך לקחת את נתוני הסקר ולערוךמהפך בתוכניות הלימודים החל מגיל הגן על מנת להתאים את עצמה למאה ה- 21.

האח הגדול

האם גוגל יודעת עלי יותר מידי? מי מאיתנו לא משתמש לפחות באחד מהשירותים הרבים שמציעה גוגל? כולנו סומכים על גוגל והיא נתפסת בעינינו כחברה טובה המציעה מגוון פיתרונות וכלים המקלים לכולנו את החיים.
אז מה לא בסדר?
בראיון שנערך עם אריק שמידט, מנכל החברה, הוא נשאל האם בשל ההשפעה הרבה שיש לחברה על אנשים בעולם הגיע הזמן שיסדירו בחוקים פדראליים את פעילותה. ההפתעה לא הגיעה בתשובתו השלילית, אלא בצחוק המתגלגל שנשמע מהסובבים.
אך האם זה באמת כל כך מצחיק?
גוגל עוקבת אחרי הפעילות שלנו ברשת, מסיבות כלכליות, היא עושה זאת על מנת להציע לנו פרסום רלוונטי. החברה שולטת בצורה כמעט בלתי ניתנת לערעור על כמויות מידע אדירות שאנחנו נחשפים אליהן דרך מנוע החיפוש שלה. החברה מציעה לנו שירותים רבים נאשר הופכים להרגל בהתנהלות היומיומית שלנו ברשת האינטרנט, המשאירים אותנו קשורים אליה.
גוגל יודעת על ההרגלים שלנו: לאנשים רבים יש מידע רב שנמצא על שרתיה של גוגל וכולל את יומן הפגישות (Calendar), רשימת אנשי הקשר (contacts), מסמכים (Google docs), יומן שיחות (Google chat) ורשימות הקריאה (Google reader). כמו כן גוגל יודעת מה המיקום שלנו. מספר שירותים של גוגל מציעים לך לחלוק את מיקומך עם העולם. אנחנו בעצם מאפשרים לחברה לדעת את המיקום שלנו בכל זמן נתון. מה יקרה אם עובד בחברה ינסה להגיע למידע הפרטי שלנו?
גוגל אומרת כי שמירה על פרטיות הלקוח היא נושא משמעותי וחשוב לחברה לטענתה המידע הנשמר על שרתיה נשמר שם רק 18 חודשים והוא אנונימי.
בסופו של דבר ההחלטה אם להשתמש במוצר או לא נמצאת בידיים שלנו וכדאי לבדוק את מדיניות הפרטיות של כל מוצר אינטרנטי בו אנו משתמשים.

סרטון קצר מראה בצורה מאוד הומוריסיטית עד כמה גוגל יודעת עלינו...

מבחן עם חומר פתוח...

את הלימודים הפורמליים סיימנו, אך לא השלמנו. בכדי לסיים את הסמסטר הזה נשארו עוד כמה מטלות: שלוש עבודות ובחינה אחת עם חומר פתוח.
מה ההבדל בין בחינה עם חומר פתוח לבחינה עם חומר סגור? במבחן עם חומר סגור הדגש מושם כמעט כולו על שינון עובדות בצורה כמעט עיוורת. לעומת זאת, במבחן עם חומר פתוח יש צורך ביותר חשיבה: יישום ואינטגרציה של החומר הנלמד.
סוגיית החומר הפתוח מעלה כמה שאלות:
ראשית, למה זקוק עולם התעסוקה במאה ה- 21, לאוגרי ידע או לפותרי בעיות? האם זה נכון במגבלת זמן מוקצב לדרוש מסטודנטים גם לחשוב, גם ליישם את כל הנלמד במהלך הסמסטר וגם לנסח תשובה בשפה אקדמית?
אני חושבת שבחינה מסוג זה צריכה להיות ללא מגבלת הזמן. אפשר לתת בחינה כזו כבחינת בית, או כעבודה.
ומה על יערות הגשם? לקראת הבחינה הדפסנו את כל מצגות השיעורים, את כל המאמרים של ספרות החובה וחלק מספרות הרשות, את כל התקצירי החומר ששלחו החברים. הכל – שלא יחסר דבר. האם אין פיתרון טכנולוגי לכמויות הדפים המודפסות? האים לא ניתן להגיע לבחינה עם מחשב נייד המכיל את כל החומר הנלמד? אני מבינה שיש בעית לנטרל את התקשורת בין המחשבים (ובאמצעות זאת גם בין סטודנטים) במהלך הבחינה. בכל מקרה שווה לחשוב על סוגייה זו.

סיום הלימודים

אתמול היה יום הלימודים האחרון שלנו, אומנם נשארו לנו עוד חובות: מבחנים, עבודות, עבודת סמינר... אך עדיין זה זמן טוב לסכם את כל תקופת הלימודים.
כמה שנים טובות התלבטתי מה ללמוד ואיפה ללמוד. לאחר בירורים שונים קיבלתי את ההחלטה ללמוד במרכז ללמוד במרכז ללימודים אקדמיים במסלול חינוך בהתמחות טכנולוגיות ידע. מה זה אומר טכנולוגיות ידע? מה למדנו?
הלימודים התחלקו לשניים: לימודים תיאורטיים בנושאים שונים של החינוך כמו היבטים משפטיים בחינוך, סוגיות במערכת החינוך ועוד. היו שיעורים מעניינים שהרחיבו את הדעת והיו כמובן שיעורים שקצת פחות. אני במהלך הלימודים נהניתי בעיקר מהמטלות היישומיות:
• למדתי על ההבדלים בין צ'ט סינכרוני לצ'ט לאסינכרוני תוך כדי התנסות.
• התנסיתי בשיעור מתוקשב ועמדתי על היתרונות והחסרונות שלו.
• בניתי יחידת לימוד מתוקשבת במיתוג (בסיסים ושיטות ספירה).
• כתבתי ערך לוויקי.
• למדתי להעריך אתרים לימודיים.
• למדתי לבנות אתר לימודי.
• אני מנהלת בלוג לימודי.
אני מרגישה שלמדתי הרבה מאוד אך יחד עם זאת יש לי עוד הרבה ללמוד. יש לי את הכלים לגשת לטכנולוגיה.
תוך כדי למידה יישמתי כמה מהדברים שלמדתי: בניתי וויקי כיתה עם תלמידיי. אנחנו מפעילים בלוג כיתתי.
למען הדורות הבאים אני חושבת שכדאי להוסיף ללמידה עוד קורסים יישומיים, ללמד על הכלים החינמיים שיש ברשת כך שהסטודנט יוכל לחזור לכיתה ובאמת לחולל שינוי טכנולוגי במערכת החינוך.

מחשב ולמידה

פרופ' גבי סולומון התראיין לעיתון הארץ בכתבה שכותרתה המחשב לא תורם ללמידה. סלומון היה מראשוני התומכים ברפורמת המחשוב במערכת החינוך וכעת הוא יוצא נגד כוונת המשרד להוסיף מחשבים בכיתות. לדעתי סולומון גורם נזק להתפתחות ההוראה הממוחשבת בכיתות.
המחשב הוא רק כלי, הוא לא גורם המפתח. גורם המפתח הוא הכשרת המורים לעשות במיחשוב שימוש מתקדם וחכם על מנת לשפר את ההוראה.
מחקרים רבים מצביעים על כך שמורים שמקבלים הדרכה טובה בפדגוגיית הוראה בעזרת מחשב מלמדים אחרת והתלמידים שלהם מתפתחים אחרת מבחינת הידע שלהם ומשפרים את יכולת הלימוד שלהם. בל נשכח שהאינטרנט הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ולכן צריך לשלב אותו גם בחיי בתי הספר
לצערי, יש עדיין בתי ספר ללא נגישות למחשבים אבל יש גם בתי ספר רבים אשר יש בהם הרבה מאוד מחשבים ועדיין מעט מורים בעלי ידע ומיומנות היכולים להשתמש במחשב שימוש מושכל. יחד עם זאת, יש מורים רבים מאוד, שמבינים את הצורך והחשיבות ברכישת מיומנויות אלו ומשוועים להשתלמויות איכותיות בנושא. כאן, לדעתי, משרד החינוך צריך להרים את הכפפה ולאפשר השתלמויות איכותיות המקנות כלים לבניית שיעורים מתוקשבים, לעודד ולתגמל מורים שילמדו בצורה מתוקשבת.

מהי טכנולוגיה?

טכנולוגיה = מכלול האמנויות התעשייתיות והשימושיות, כלל המדעים השימושיים השונים העוסקים בדרכים ובאמצעים של עיבוד חומרים למיניהם. (מילון אבן שושן, 1969)
לפי ויקיפדיה טכנולוגיה (מיוונית: טכנו = אומנות, לוגיה = תורה; תורת האומנות) היא תחום דעת העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לצרכים אנושיים, תוך ניצול חידושי המדע.
פרופ' דוד חן הגדיר בשיעור את המושג טכנולוגיה באופן הבא:
טכנולוגיה היא דרך לפתרון בעיות קיומיות של האדם הנבון, היא סוג מסוים של התבונה האנושית, ומכאן שאינטליגנציה טכנולוגית היא היכולת לפתור בעיות.
התפיסה הרווחת בקרב העוסקים בפילוסופיה של המדעים לפיה הטכנולוגיה היא יישום של המדעים שגויה לדעתי. תפיסה זו אינה תואמת את ההיסטוריה של התפתחות המדע והטכנולוגיה. המצאות טכנולוגיה רבות, ששינו את פני האנושות, הקדימו את הידע המדעי הרלוונטי ותרמו כשלעצמן להתפתחות המדע. לדוגמה:
• לפני כמאתיים שנים בנו מבנים גדולים בצורת קשת. ללא לימודי פיזיקה או הנדסת בניין.
• במצריים העתיקה בנו מערכות השקיה
• המצאות מנוע הקיטור הקדימה את הידע המדעי על תורת החום ודחפה את התפתחותו.

כמורה לחשמל ולאלקטרוניקה אני שואלת את עצמי לא אחת מהן מטרות החינוך הטכנולוגי? האם תפקידי להכין את תלמידיי לעבודה בתעשייה? או אולי לצבא? להכין את התלמידים ללימודים על-תיכוניים, במכללה או באוניברסיטה? או שתפקידי מסתכם בכך שעלי להכינם לעמוד בהצלחה בבחינות הבגרות.
הוגים ופילוסופים של החינוך (ז'אן-ז'אק רוסו, 1770; ג'ון דיואי, 1930) הצביעו על שתי מטרות מרכזיות של החינוך:
• לפתח את היכולת האינטלקטואלית של האדם, כגון: ידע רחב, ערכים, סקרנות, יכולת לחשוב, לשאול שאלות, ללמוד באופן עצמאי, להתמודד עם משימות מורכבות
• להעניק לבוגר בית הספר כלים להשתלב בחברה, בעולם העבודה, לקיים את עצמו, ולתרום לכלל.
מטרות אלו הן עיקר עניינו של החינוך הטכנולוגי.
תקופתנו מאופיינת בשינויים מהירים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, החברה, הכלכלה, התעסוקה, התקשורת ועוד... מומחים בתעשיית ההיטק אומרים לנו: אל תלמדו את התלמידים יותר מידי דברים ספציפיים (מעגלים אלקטרוניים... רכיבים... תכנות...), את זה הם ילמדו אצלנו. למדו אותם: לחשוב! ללמוד לבד! להיות יצירתיים! לעבוד בצוות!
כל עוד מערכת החינוך מקדישה את רוב זמן הלימוד לנושאים תיאורטיים חסרי מובן לתלמידים. וממשיכה להשתמש בשיטת הוראה מיושנת של לוח וגיר, יהיה קשה מאוד לחולל שינוי.

מבוסס על הרצאתו של פרופ' משה ברק בכנס ארצי למורים לטכנולוגיה: לימוד טכנולוגיה ופיתוח אינטלקטואלי.

זהות באינטרנט

כאשר דר' גילה קורץ הגדירה את מטרות הבלוג אותו אנו מנהלים היא הסבירה שהבלוג ישמש ככרטיס ביקור שלנו, הצפייה בבלוג תאפשר לאנשים אחרים ללמוד עלינו. בזמנו תהיתי את מי יענינו התכנים שלי ברשת, אבל מתברר לי יותר ויותר שהם מעניינים לא רק את אמא שלי והחברים שלי, אלא, גם את המעסיקים שלי – הנוכחיים והעתידיים. מתברר שהמקום הכי טוב להכיר באופן לא פורמאלי מישהו, זה באינטרנט.
כשמדברים על ה"אינטרנט" מתייחסים למרחב ענק כאל גוף אחד הומוגני. אבל לא כך הדבר. הרשת כוללת מגוון גדול של מקומות בעלי אופי שונה
ברשת חברתית אפשר לפרסם תכנים אישיים לגמרי. אפשר לשים תמונות של המשפחה. אפשר להעלות שיר אהוב ואפשר לספר על דברים מעצבנים. כל אלה נותנים תמונה של האישיות, אבל לא של המקצועיות.
בשביל תמונה מקצועית כוללת יש פלטפורמות כמו LinkedIn. גם Plaxo ואני בטוחה שיש עוד פלטפורמות דומות. שם ממלאים את כל הפרטים האישיים והמקצועיים: כותבים את קורות החיים ואת ההשכלה, מצרפים לינקים למקומות עבודה לשעבר ולמקום הנוכחי, אפשר לקבל המלצות מאחרים ועוד דברים המציגים את התמונה המקצועית.

דנית ניצן כותבת במאמר שפרסמה ש"לכל אחד יש נכס יציב, איתן, ועם פוטנציאל רווח שלא תלוי בדבר - הזהות שלו. הזהות האישית, שהיא סך כל כישוריו, ערכיו, ניסיונו ויכולותיו של כל אחד מאיתנו, היא הנכס הגדול ביותר שלנו לא רק במובן הרוחני-נפשי, אלא בהחלט גם במובן הכלכלי. זהותנו היא נכס יציב כי היא מה שמבדל אותנו מכל אחד אחר, ואין לה תחליף."
אני כנראה התחלתי לבנות את זהותי באינטרנט.

כתיבה בבלוג...

בכנס צייס 2008 התפרסם פוסטר שכותרתו "כתיבה בסביבה חברתית מקוונת: השפעת קבלת משוב ממורה ומעמיתים על נכונות להשתתפות פעילה בבלוג לימוד". המחקר בדק איזו השפעה יש למשוב של מורים ועמיתים על כתיבה בבלוג. תוצאות המחקר מראים כי משוב חיובי משפיע לטובה בעוד שמשוב שלילי משפיע לרעה על הנכונות לכתוב בבלוג.
אני התחברתי לבלוג מתוך הכרח. יש לי מטלה במסגרת לימודיי ואני מחויבת לבצע אותה. חשיפת הבלוג לכלל משתמשי הרשת מחייבת אותי לבדוק כל הזמן מה אני כותבת, איך אני כותבת ועבור מי אני כותבת.
סטודנטים לתואר שני, שנה א', במרכז ללימודים אקדמיים, נתבקשו על ידי דר' גילה קורץ להיכנס לבלוגים שלנו, לבחור בלוג אחד ולהגיב בתוכו. החלק השני היה לכתוב למרצה מדוע הם בחרו בבלוג הספציפי. אתמול גילה קורץ שלחה לי (ולכלל הסטודנטים במגמה) את חוות הדעת של הסטודנטים על הבלוג שלי. כניסת הסטודנטים לבלוגים והצורך להגיב חזרה על תגובות הסטודנטים הכניסה עניין לבלוג, קריאת הביקורות חיזקה אותי והגבירה את המוטיבציה שלי לכתוב בבלוג.

כיתות העתיד

חברת "עת הדעת" (Time To Know) שמה לה למטרה לשנות את פני החינוך במדינת ישראל. יעדה המרכזי של החברה הוא לשפר את ההוראה בבתי הספר ע"י שימוש בטכנולוגיה מבוססת מחשבים.
החברה מפתחת מערכת למידה מתוקשבת שמטרתה לשנות את שיטת הלימוד בכיתות. בכיתות שבהן מותקנת המערכת יושבים כל התלמידים ליד מחשבים ניידים, המחוברים למחשב של המורה. לימוד החומר ותרגולו מתבצעים באמצעות המערכת מה שיפה במערכת שגם למורה חלק חשוב בשיעור: הוא מדבר עם התלמידים, מנהל אתם דיון ומקדיש לכל אחד מהם תשומת לב אישית. בסיום העבודה מול המחשב מתקיים דיון בכיתה על החומר שנלמד. כלומר, העבודה במחשב אינה מבטלת את הלמידה בקבוצה ואת הקשר בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין המורה. הרעיון הוא שהכיתה הופכת לקהילה לומדת שיש בה שיח משוב והחלפת תוצרים.

המערכת מנתחת את ביצועי התלמידים ומציגה בפני המורה בזמן אמת תמונת המצב בכיתה, כך שהוא יודע מי זקוק יותר לעזרתו.
המערכת הטכנולוגית של עת הדעת פועלת כיום באופן ניסיוני בכמה בתי ספר יסודיים בישראל ובארה"ב, ובקרוב יתחילו בתי ספר נוספים להשתמש במערכת.

התרומה הייחודית של עת הדעת – הוא פיתוח תכניות לימודים דיגיטליות הוליסטיות. במערכת החינוך קיימות תכניות לימודים דיגיטליות, אך הן חלקיות ומחייבות את המורים בהרבה מאוד עבודה. בעת הדעת מפתחים תכניות לימודים שלמות היוצרות רצף הוראתי. המורים המשתתפים בתכנית מקבלים סדרה של מערכי שיעור מוכנים. נכון להיום החברה בנתה תכנים לכל תוכנית הלימודים במתמטיקה, אנגלית ועברית לכיתות ד'-ו'.

בחברת עת הדעת מספרים על תלמידים שהצליחו להתקדם בקריאה רק בזכות התכנית, על כאלה שלא יכלו לשבת בכיתה והיום הם יושבים בשקט במהלך השיעור הכפול ואינם רוצים לצאת להפסקה, על תלמידים שהידע הבסיסי היה חסר להם ואחרי שנת עבודה הצליחו להדביק את הפערים וגם על התלמידים החזקים שמקבלים העשרה.
התוצאות התבררו גם מתוך המבחנים שערך מכון סאלד, המלווה את התוכנית, לתלמידי כיתה ה'. ציוניהם השתפרו בצורה מרשימה. והעיקר, הילדים עצמם מרגישים שהם יודעים הרבה יותר.

אם הכל כל כך טוב אז נשאלת השאלה מדוע התוכנית לא מיושמת בכל בתי הספר? למה לא כל ילדי ישראל לומדים בצורה זו? כנראה שבמערכת החינוך הכל מתחיל ונגמר בכסף.
אני הייתי מאוד שמחה ללמד בכיתה כזו ועוד יותר שמחה אילו ילדיי היו לומדים בצורה כזו.

כנס תקשוב מערכת החינוך

היום התקיים במרכז ללימודים אקדמיים פורום חינוך שעסק בתקשוב מערכת החינוך.
במפגש הציגו המשתתפים את תפיסתם כיצד יש לשלב את התקשוב במערכת החינוך בישראל.
בכנס השתתפו:
• פרופ' אבנר זיו, ראש החוג לייעוץ חינוכי במרכז ללימודים אקדמיים.
• מר גדעון זיילר, מנכ"ל חברת E-learning.
• ד"ר סיגל עדן, אוניברסיטת בר-אילן ומרכז צ'ייס לחקר טכנולוגיות למידה - האוניברסיטת הפתוחה.
• ד"ר נימר ביאעה, מפקח תקשוב במשרד החינוך ומרצה במכללת אלקאסמי.
• מר אבי ביתן, יו"ר חבר הנאמנים, המרכז ללימודים אקדמיים.

המשתתפים בכנס הציגו מגוון רחב של תכנים באופן מעורר סקרנות ומהווה בסיס לקיום דיון מעמיק בנושא.
אני באופן אישי התרשמתי מאוד מדבריו של אבנר זיו. הוא הציג בצורה הומוריסטית מאוד את תפיסתו האנטי קונפורמיסטית כלפי תפיסת המחשב כעתיד. לדעתו לא ניתן לשנות את המורה הטוב עם הגיר. המורה הוא שמעביר את הידע לתלמידיו. ניתן לשפר את הלמידה בעזרת טכנולוגיה אך לא להחליף את המורה.
נכון להיום אין מחקרים שמוכיחים שלמידה בעזרת מחשב יעילה יותר. וזאת משום שאנו לא משתמשים נכון במחשב.
גם אני חושבת שהמחשב אינו יכול להחליף את המורה, אך בשימוש נכון הוא בהחלט יכול להיות כלי עזר המשפר את הלמידה.
ומה בעתיד?
לטענת אבנר זיו רק כותבי מסע בדיוני יודעים מה יקרה בעתיד, ורק בספרי מדע בדיוני נוכל לקרא מה יחליף את המחשב בעתיד.

משחק לימודי

למשחק לימודי מטרות ברורות ומוגדרות, הוא אינו אמור לכסות את כל תוכנית הלימודים! אם כך למה להשתמש במשחק לימודי? משום שמשחק לימודי מכוון להפקת תועלת לימודית תוך יצירת עניין לאורך משך המשחק.
למשחק לימודי ארבעה עקרונות חשובים:
• התכנים בהם עוסק המשחק חייבים להיות נכונים ומדויקים וכך גם כל התוכן הנלווה הכלול בו.
• כל המשתתפים צריכים לעסוק כמה שיותר בפעילות המכוונת להשגת המטרות הלימודיות שהוגדרו. - ופחות בכל השאר...
• הצלחה במשחק כולו תלויה בהשגת המטרות הלימודיות - לא רק במזל. במקרה של אי הצלחה מספק משוב בונה (משוב שאפשר ללמוד ממנו).
• יש לאפשר רמות שונות במשחק.
השאלה הנשאלת היא מה האפקטיביות של משחק לימודי? לדעתי האפקטיביות גבוהה מאוד. מניסיוני בהוראה אני יודעת שכאשר הלמידה חווייתית התלמיד לומד יותר וזוכר את החומד הנלמד לפרק זמן ארוך יותר. המשחק תורם לתהליך הלמידה בתחום הקוגניטיבי, משום שהוא מהווה אתגר. תוך כדי משחק מתרגלים המשתתפים את הנושאים הנלמדים.
צפו בסרטון המראה פיתוח של חברת Muzzy Lane.



החברה פיתחה את המוצר הזה במיוחד כדי שיסייע למורים ללמד על מלחמת העולם השנייה: הגורמים למלחמה ואסטרטגיה מדינית, צבאית ודיפלומטית.

אתיקה ואינטרנט

כמחנכת כיתה ביקשתי מתלמידיי לסכם על פועלו של יצחק רבין ז"ל. תלמידים רבים פתחו את ויקיפדיה, העתיקו את כל הדף- כולל קישורים, והגישו את העבודה כאילו היתה שלהם.
חיפשתי פעילות שיכולה ללמד את התלמידים על כללי האתיקה בשימוש באינטרנט ומצאתי אתר נחמד עם פעילות מתוקשבות בנושא. האתר שייך למנהל חברה ונוער והוא נקרא אתיקה ואינטרנט.
הפעילויות באתר מתאימות, לדעתי, גם לקראת פעילות בנושא אינטרנט בטוח.
לשימושכם חבריי המחנכים.

אקדמיה ביוטיוב גם בעברית

בעבר יכולנו למצוא ביוטיוב הרצאות של מרצים בעלי שם, לרוב הבעיה הייתה השפה, רוב ההרצאות ניתנו באנגלית. מצאתי שגם אוניברסיטאות ישראליות החלו להעלות סרטוני הרצאות לקהל הרחב.
האוניברסיטאות שהעלו הרצאות מצולמות הן האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון והאוניברסיטה הפתוחה.
עדיין אין קורסים שלמים אך לדעתי היוזמה ברוכה!

שיעורים דיגיטליים

כל שנה, לפני פתיחת שנת הלימודים החדשה, מכנסים את כל מורי בית הספר ומציגים להם תוכנות וחומרות חדשות שפותחו לצרכי חינוך ומנהל. כל צוות המורים מתמלא מוטיבציה ועוזב את הישיבה כאשר כלל המורים מלאי התפעלות נוכח החידושים הטכנולוגים.
לאחר מספר שבועות ההתלהבות הראשונית פגה והשגרה משתלטת שוב על חדר המורים ,וגורלן של הטכנולוגיות נחרץ.מחליטים לנסות אותן "בשנה הבאה..."
מה צריך לעשות כדי לשנות את התסריט הצפוי הזה? כיצד אפשר לקשור את טכנולוגיות המחשב לתכניות הלימודים הכיתתיות?
כדי שתוכניות תקשוב יצליחו עלינו לגלות כיצד הטכנולוגיה מקדמת את הלמידה.
מורים בוחרים אסטרטגיות הוראה יעילות המקלות על הלמידה.
כדי לשלב בהצלחה את טכנולוגיית המחשבים בתכנית הלימודים המורים זקוקים למשאבים ולתמיכה.
משאבים כמו: זמן בכדי ללמוד ולהתעמק בטכנולוגיה, ומשאבים חומריים כמו מחשבים ניידים ותשתית אינטרנט.
תמיכה צריכה להיות מכמה מקומות: מצד אחד מורים עמיתים המשמשים כמנחים זה לזה, ומן הצד השני תמיכה טכנית בהפעלת הטכנולוגיות.

מה היה לנו בסמסטר השלישי?

רגע לפני פתיחת הסמסטר האחרון, אני רוצה לסכם את הסמסטר השלישי.
בסמסטר זה, כמו בכל הסמסטרים שקדמו לו למדנו ארבעה קורסים:
הערכת טכנולוגיות ידע למדנו עם המרצה דר' גילה קורץ. בקורס זה ניסינו לזהות את האתגרים והקשיים הצפויים ביישום טכנולוגיות ידע בהוראה הכיתתית, הערכנו אתרי אינטרנט לימודיים, התנסו בכתיבת מושג בסביבת ויקי ולמדנו כיצד להעריך את שילוב התקשוב בלמידה עפ"י מודלים שונים.
ניתוח ויישום ת"ל ממוחשבות למדנו עם המרצה דר' שרה שדה. בשיעור זה למדנו לבנות ולהעריך ת"ל ממוחשבות וכמטלת סיכום בנינו עצם למידה.
הקורס בשלישי עסק בבניית אתרי אינטרנט. למדנו לבנות דפי אינטרנט באמצעות תוכנות שונות.
הקורס האחרון עסק בפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד. דר' שפיק מסאלחה הזכיר לנו את התיאוריות השונות של פיאזה, אריקסון, בלובי, פרויד ועוד.

dreamweaver

באחת המטלות לסיום הסמסטר השלישי נתבקשנו לבנות אתר אינטרנט באמצעות תוכנת dreamweaver. במהלך בניית העבודה מצאתי מדריך שימוש בתוכנה המכיל את כל המידע הרלוונטי לבניית אתר. לשימושכם!

למידה מרחוק באמצעות Video Conferencing או איך ניתן להתגבר על המחסור בכוח אדם באמצעות טכנולוגיה?

ערב פתיחת שנת הלימודים ועדיין בבתי הספר מחפשים מורים לאנגלית, עדיין חסרים מורים שיאיישו את כל המשרות. מצוקה זו של מורים לאנגלית מורגשת בכל שנה ולכן התחלתי לחשוב האם ניתן להתגבר על המחסור בכוח אדם על ידי למידה מרחוק. נזכרתי שקראתי בעבר בגיליון הראשון של מחשבים וחינוך תקציר מאמר שמתורגם מאנגלית שמתאר שימוש בטכנולוגית Video Conferencing ללמידה. המאמר מספר על מורה שמלמדת צרפתית בשלוש בתי ספר בו זמנית. כמובן שיש בעיות, בעיקר טכניות, אך המורה מדווחת שמעבר ללמידת השפה הצרפתית למדו הילדים את אומנות התקשורת ורכשו מיומנויות טכניות שונות.