מיומנויות במאה ה- 21

כאשר אנו כמחנכים מבקשים מתלמידנו להשתמש באינטרנט אנו מבקשים מהם בדרך-כלל לחפש מידע, להשתמש בדואר אלקטרוני או בקבוצות דיון. מרבית ההכשרה שלנו באינטרנט קשורה בכלים, ובעיקר תוכנות, שיכולות לעזור לנו ללקט וליצור מידע באופן אישי או בעזרת שיתוף פעולה. כשלמדנו על אודות האינטרנט למדנו בעיקר על שימוש בכלים.

אבל, כמורים, אנו יודעים כי הכלים שלעצמם – ולא חשוב עד כמה גדול הפוטנציאל החינוכי שבהם אינם עוזרים לתלמידים ללמוד באופן ישיר. הדבר החשוב הוא: כיצד אנו משתמשים בכלים על מנת שיהיו לעזר בלמידה ובהוראה ולא יסרבלו את ההוראה והלמידה.

הפעלתם המשולבת של הכלים מהאינטרנט חשובה מאוד, אך זהו רק תנאי מוקדם לקראת יצירתם של תהליכים מתוקשבים של עבודה קבוצתית וחקר בעלי עוצמה.
עמי סלנט כתב שבמאה ב- 21, בשל השינוי שחל באופי המידע, התלמיד נידרש למיומנויות אחרות:
• בדיקה ותיקוף – לא כל מקורות המידע אמינים ורלוונטיים.
• יכולת חקירה.
• ארגון מחדש של המידע.
• שימוש באמצעים טכנולוגיים.
• הצלבת מידע.
• התייעצויות עם מומחים.

המחקר שלי...

בבית הספר שבו אני מלמדת הכנסנו בשנת הלימודים הקודמת את תוכנת המשו"ב, הכלי שימש בעיקר ככלי תקשורת בקהילת המורים ובין המורים לתלמידים. התוכנה שימשה גם ככלי לדיווח על ציונים. השנה כמובילת משו"ב בבית הספר ואני מכניסה שימושים נוספים למשוב. אני רוצה להוביל את המורים לשימוש במשו"ב ככלי לניהול כיתה וכאתר תומך למידה.
במסגרת לימודיי אני צריכה לערוך מחקר ולכן חשבתי שיהיה מעניין לבדוק את עמדות התלמידים בנושא. אני רוצה לחקור את: "עמדות התלמידים כלפי שימוש במשו"ב ככלי לניהול הלמידה"
אני רוצה לבדוק שאלות רגשיות (אוהב, חושש, ממליץ על וכדומה)
שאלות הכרתיות (במה עוזר, האם מקדם וכדומה)
שאלות התנהגותיות (כמה פעמים בשבוע אתה נכנס למשו"ב, שימושים במשו"ב וכו)

כאשר חשבתי שיהיה מעניין לפלח את התלמידים בניתוח הממצאים. למשל חלשים מול חזקים, האם עמדותיהם שונות? תלמידי חט"ב מול תלמידי חט"ע? בנים לעומת בנות?

כמובן שאני עוד צריכה לחשוב על כך הנושא, והוא כנראה עוד ישתנה עוד כמה פעמים. בכל מקרה אני אשתף אתכם.

הרהורים על שיעור מתוקשב

לקראת שנת הלימודים המתקרבת אני מוצאת את עצמי מרבה להרהר בנושא תקשוב השיעורים. ברור לי שאני רוצה לתקשב שיעור ועוד יותר ברור לי שהשיעור במסגרת בית הספר התיכון עדיין לא יכול להיות מתוקשב במלואו.
בשיעור האחרון דיברנו על שיעורים מתוקשבים באקדמיה. ודיברנו על שלוש אפשרויות תקשוב:
• תקשוב כהעשרה – השימוש ברשת הוא בעיקר להעשרה של ההוראה. ההוראה ממשיכה להיות פנים-אל-פנים, ואילו מרכיב התקשוב לא משמש כמרכיב חובה או כמרכיב עם ציון.
• תקשוב כמעורב – השימוש באינטרנט הוא חלק נכבד מההוראה, הפעילויות ברשת הן חובה ומהוות מרכיב מהציון הסופי בקורס.
• תקשוב מלא – האינטרנט משמש סביבה לימודית מרכזית להוראה של קורס או של תכנית לימודים מלאה. פעילות הקורס מתרחשת כולה ב"רשת": תוכני הקורס מוצגים ברשת והם מגוונים ועתירי מדיה – חומר טקסטואלי, וידאו, קול, אנימציות וכדומה – והלמידה מתרחשת בקבוצות דיון ובפעילויות שיתופיות.

השאלה הנשאלת היא איך עושים זאת? כלומר איך מתקשבים שיעור? איך מעודדים אינטראקציה עם הלומדים?

חשיבה בעולם דיגיטלי

אנחנו חיים בסביבה עתירת טכנולוגיה, מוצפים במכשירים, מכונות וסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. לדעתי הטכנולוגיה משפרת את איכות חיינו אך גם מעמידה בפנינו בעיות חדשות. עלינו לשנות דפוסי חשיבה קיימים ולפתח מיומנויות חשיבה חדשות.
איך מפתחים מיומנויות חשיבה בעולם הדיגיטלי? רוב המחקרים שקראתי מתמקדים בשליטה בסביבת העבודה: הפעלת התוכנה או המכשיר הדיגיטלי ומתעלמים מההיבטים הקונטיביים והחברתיים הקשורים לסביבה עתירת הטכנולוגיה.
יורם עשת אלקלעי תיאר את המיומנויות הנדרשות בסביבה דיגיטלית:
• חשיבה צילומית חזותית – לקרוא בעזרת ציורים, ייצוגים גרפיים.
• חשיבת שיעתוק- יכולת ליצור עבודה מקורית בטכניקה של שיעתוק טקסט.
• חשיבה מסתעפת – שימוש בהיפרטקסט והיפר מדיה.
• חשיבת מידע – היכולת להטיל ספק בשטף המידע האינטרנטי.

אני חוזרת לשאלתי המקורית: איך מפתחים מיומנויות חשיבה בעולם הדיגיטלי? שאלה נוספת היא מה תפקידו של המורה בעידן הטכנולוגי, מה נדרש ממנו?

אני מבטיחה ללמוד את הנושא ולחזור אלכם...