זהות באינטרנט

כאשר דר' גילה קורץ הגדירה את מטרות הבלוג אותו אנו מנהלים היא הסבירה שהבלוג ישמש ככרטיס ביקור שלנו, הצפייה בבלוג תאפשר לאנשים אחרים ללמוד עלינו. בזמנו תהיתי את מי יענינו התכנים שלי ברשת, אבל מתברר לי יותר ויותר שהם מעניינים לא רק את אמא שלי והחברים שלי, אלא, גם את המעסיקים שלי – הנוכחיים והעתידיים. מתברר שהמקום הכי טוב להכיר באופן לא פורמאלי מישהו, זה באינטרנט.
כשמדברים על ה"אינטרנט" מתייחסים למרחב ענק כאל גוף אחד הומוגני. אבל לא כך הדבר. הרשת כוללת מגוון גדול של מקומות בעלי אופי שונה
ברשת חברתית אפשר לפרסם תכנים אישיים לגמרי. אפשר לשים תמונות של המשפחה. אפשר להעלות שיר אהוב ואפשר לספר על דברים מעצבנים. כל אלה נותנים תמונה של האישיות, אבל לא של המקצועיות.
בשביל תמונה מקצועית כוללת יש פלטפורמות כמו LinkedIn. גם Plaxo ואני בטוחה שיש עוד פלטפורמות דומות. שם ממלאים את כל הפרטים האישיים והמקצועיים: כותבים את קורות החיים ואת ההשכלה, מצרפים לינקים למקומות עבודה לשעבר ולמקום הנוכחי, אפשר לקבל המלצות מאחרים ועוד דברים המציגים את התמונה המקצועית.

דנית ניצן כותבת במאמר שפרסמה ש"לכל אחד יש נכס יציב, איתן, ועם פוטנציאל רווח שלא תלוי בדבר - הזהות שלו. הזהות האישית, שהיא סך כל כישוריו, ערכיו, ניסיונו ויכולותיו של כל אחד מאיתנו, היא הנכס הגדול ביותר שלנו לא רק במובן הרוחני-נפשי, אלא בהחלט גם במובן הכלכלי. זהותנו היא נכס יציב כי היא מה שמבדל אותנו מכל אחד אחר, ואין לה תחליף."
אני כנראה התחלתי לבנות את זהותי באינטרנט.