חברת "עת הדעת" (Time To Know) שמה לה למטרה לשנות את פני החינוך במדינת ישראל. יעדה המרכזי של החברה הוא לשפר את ההוראה בבתי הספר ע"י שימוש בטכנולוגיה מבוססת מחשבים.
החברה מפתחת מערכת למידה מתוקשבת שמטרתה לשנות את שיטת הלימוד בכיתות. בכיתות שבהן מותקנת המערכת יושבים כל התלמידים ליד מחשבים ניידים, המחוברים למחשב של המורה. לימוד החומר ותרגולו מתבצעים באמצעות המערכת מה שיפה במערכת שגם למורה חלק חשוב בשיעור: הוא מדבר עם התלמידים, מנהל אתם דיון ומקדיש לכל אחד מהם תשומת לב אישית. בסיום העבודה מול המחשב מתקיים דיון בכיתה על החומר שנלמד. כלומר, העבודה במחשב אינה מבטלת את הלמידה בקבוצה ואת הקשר בין התלמידים לבין עצמם ובינם לבין המורה. הרעיון הוא שהכיתה הופכת לקהילה לומדת שיש בה שיח משוב והחלפת תוצרים.
המערכת מנתחת את ביצועי התלמידים ומציגה בפני המורה בזמן אמת תמונת המצב בכיתה, כך שהוא יודע מי זקוק יותר לעזרתו.
המערכת הטכנולוגית של עת הדעת פועלת כיום באופן ניסיוני בכמה בתי ספר יסודיים בישראל ובארה"ב, ובקרוב יתחילו בתי ספר נוספים להשתמש במערכת.
התרומה הייחודית של עת הדעת – הוא פיתוח תכניות לימודים דיגיטליות הוליסטיות. במערכת החינוך קיימות תכניות לימודים דיגיטליות, אך הן חלקיות ומחייבות את המורים בהרבה מאוד עבודה. בעת הדעת מפתחים תכניות לימודים שלמות היוצרות רצף הוראתי. המורים המשתתפים בתכנית מקבלים סדרה של מערכי שיעור מוכנים. נכון להיום החברה בנתה תכנים לכל תוכנית הלימודים במתמטיקה, אנגלית ועברית לכיתות ד'-ו'.
בחברת עת הדעת מספרים על תלמידים שהצליחו להתקדם בקריאה רק בזכות התכנית, על כאלה שלא יכלו לשבת בכיתה והיום הם יושבים בשקט במהלך השיעור הכפול ואינם רוצים לצאת להפסקה, על תלמידים שהידע הבסיסי היה חסר להם ואחרי שנת עבודה הצליחו להדביק את הפערים וגם על התלמידים החזקים שמקבלים העשרה.
התוצאות התבררו גם מתוך המבחנים שערך מכון סאלד, המלווה את התוכנית, לתלמידי כיתה ה'. ציוניהם השתפרו בצורה מרשימה. והעיקר, הילדים עצמם מרגישים שהם יודעים הרבה יותר.
אם הכל כל כך טוב אז נשאלת השאלה מדוע התוכנית לא מיושמת בכל בתי הספר? למה לא כל ילדי ישראל לומדים בצורה זו? כנראה שבמערכת החינוך הכל מתחיל ונגמר בכסף.
אני הייתי מאוד שמחה ללמד בכיתה כזו ועוד יותר שמחה אילו ילדיי היו לומדים בצורה כזו.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
שלום ליאת.
השבמחקשמי מורן ואני לומדת במרכז ללימודים אקדמאיים לתואר בחיוך חברה וקהילה שנה ב'.
לגבי מה שרשמת על "עץ הדעת" ראיתי את הכתבה ביום שישי עם משפחתי וזה היה מצחיק כי רק יום לפני דיברנו על כך בכיתה עם ד"ר גילה קורץ שישנם אנשים שמתנגדים על הכנסת המחשב לכיתות.
לפי דעתי הפרויקט פשוט מדהים זה מממחיש לתלמיד בצורה טובה יותר את הנושאים ולפי הכתבה יש שיפור בהתקמות התלמידים.
אני מקווה שהתהליך הלמידה ייטמע ואולי מייודע לא נההיה לפני אחורנים המבחני המי"צב.
שלום מורן,
השבמחקאני מסכימה שפרויקט זה חשוב מאוד למערכת החינוך. חבל רק שפרויקטים טובים כמו הפרויקט הנ"ל קמים ונופלים על הנושא הכלכלי. בכתבה תימחרו את עלות הפרויקט ב- 70 ש"ח לתלמיד לשנה. לדעתי זהו סכום שניתן להקציב אותו לטובת העיניין.
שלום ליאת,
השבמחקשמי חפצי, סטודנטית לתואר ראשון בחינוך במרכז ללימודים אקדמיים.
כחלק ממטלה במסגרת הקורס התבקשנו להגיב על בלוק.
בחרתי להגיב בבלוק שלך, ראיתי את הכתבה ואני חושבת שזה אכן ישפר את ההישגים ויותר יעניין את התלמידים מכיוון שהיום הנוער מאוד מחובר לעולם האינטראקטיבי.
אבל לדעתי מה שיהווה אבן נגף זה התקציב.
חפצי שלום,
השבמחקאני מסכימה עם דברייך. גם אני חושבת שבסופו של תהליך יהנו מהכיתה הממוחשבת תלמידי ארצות הברית. בישראל לא יצליחו למצא את התקציב הדרוש וחבל.
ערב טוב ליאת.
השבמחקראשית ממש נהנתי לקרוא את הבלוג שלך. הוא ממש מעניין ומעשיר את הידע בנושא.
אני בהחלט חושבת שעת הדעת היא שיטה מאוד חשובה שרצוי להנחיל לארץ דבר שיקדם מאוד את בתי הספר ואת הטכנולוגיות בהם ובפרט את התלמיד.
תודה רבה לך.
מעיין קוזמה סטודנטית לתואר ראשון בחינוך חברה וקהילה.
מעיין שלום,
השבמחקתודה על המחמאות. אני מאוד מקווה שהפרויקט יפעל בעוד בתי ספר.