למידת עמיתים - המשך

כמו שכבר כתבתי בעבר נתבקשתי להגדיר את המושג למידת עמיתים בוויקי. אני הגדרתי למידת עמיתים באופן הבא (אני מביאה רק חלק מההגדרה):
למידת עמיתים היא למידה המתרחשת בקבוצה של לומדים אשר מתאגדים סביב נושא משותף כדי לשפר את תפקודם המקצועי. למידת עמיתים מבוססת על למידה מעמיתים ועם עמיתים, מאפשרת החלפת ידע, רעיונות והתנסויות. הדגש הוא על תהליך הלמידה תוך מתן תמיכה רגשית האחד לשני.
התפיסה החינוכית הרווחת כעת הינה הגישה הקונסטרוקטיביסטית. גישה זו מציעה הסבר למהות הידע או האופן בו בני האדם לומדים. למידה אינה תהליך פסיבי, אלא תהליך בו הלומדים בונים את הבנתם מתוך ידע המצוי אצלם. הלמידה מתבצעת תוך כדי תהליך של עשייה, בדרך של הבניית ידע ואחריותו של הלומד על הידע. תהליך של הפיכת מידע לידע הופך למשמעותי יותר כאשר הלומד – לבד ובחברותא נותן משמעות לדברים, פעיל ומבנה את פרטי המידע ברשת של קשרים.
אם כך נשאלת השאלה מה תפקידו של המורה בלמידת העמיתים? איך המורה תורם ללמידה?

בדידות ברשת חברתית ?!

קרה לכם שפתחתם כרטיס ברשת חברתית כמו פייסבוק או טוויטר ולא הבנתם למה הכרטיס שלכם לא מוצף בבקשות להצטרף לרשימתכם? הרגשתם כאילו אתם לבד ברשת?
סרטון יוטיוב מדבר בדיוק על הרגשות הללו.

פאזל לימודי

שוב מצאתי את עצמי משוטטת ביוטיוב והפעם מצאתי סרטון קצר המלמד מורים כיצד ליצור פאזל לימודי מקוון. מטרת הפאזל ליצור גירוי חזותי לנושא הנלמד. הכלים המוצעים הם חינמיים. אז לשימושכם.

למידת עמיתים

במסגרת לימודיי נתבקשתי לבחור מושג אחד מתוך רשימת מושגים ולהגדיר את המושג הנבחר בוויקי. לאחר התלבטות קצרה בחרתי להגדיר את המושג למידת עמיתים. גם לפני קריאת החומרים ידעתי שלמידת עמיתים היא למידה המתרחשת בקבוצה של לומדים אשר מתאגדים סביב נושא משותף כדי לשפר את ידיעותהם. ידעתי גם שהקבוצה פועלת ללא מנחה, והנושאים הנלמדים נבחרים בדר"כ על ידי העמיתים עצמם.
השאלה שאני מתלבטת בה היא מה כוחה של הקהילה בלימוד הפרט?
כאשר אנו חושבים על משחקי ילדים אנו בדרך כלל חושבים על זוג ילדים או קבוצת ילדים מבלים, משחקים, צוחקים ומשוחחים יחדיו.
האם ילדים שמשחקים יחד לא לומדים האחד מהשני? הלא ידוע הוא הלמידה על פי הגישה הקונסטרוקטיבית, הנה תהליך חברתי מורכב שהלומד עומד במרכזו וללומד תפקיד פעיל בהבניית הידע אותו הוא לומד.
אז מה היא למידת עמיתים? אני אעדכן אותכם בהמשך...

בלוג לעזרת שיעורי חינוך

בשנה הבאה אני עתידה לחנך תלמידים בכיתה י'. לאחר ההתנסות בבלוג אני מתכוונת להשתמש בבלוג בשיעורי חינוך. הרעיון הוא להעלות את נושא הדיון השבועי של שיעור חינוך לבלוג ולבקש מהתלמידים להגיב גם בבלוג. אני מקווה שבדרך זו אצליח להגיע גם לתלמידים שלא אוהבים לדבר בשיעור.
מה דעתכם? יש למישהו רעיונות נוספים?

עולמות וירטואלים בהוראה

השבוע נתקלתי ביוטיוב בכתבה ששודרה בחדשות של הערוץ 1הראשון. הכתבה דנה בשימושי second life בהוראה.
גם בכתבה זו עולה השאלה האם ניתן לשלב עולמות וירטואלים ועולמות חינוכיים?
לדעת ד"ר עוזי מלמד צריך לדאוג למה עושה התלמיד עם המחשב ולא לכמות הזמן שהתלמיד יושב מול המחשב.

דעתכם חשובה לי

ברשומה זו מוזמנים מעריכי הבלוג הלימודי שלי לכתוב את דעתם.
דפנה שליו תלווה אותי באופן צמוד.
כולכם מוזמנים להגיב כאן או ברשומות השונות.

הפער הדיגיטלי

הטכנולוגיה המתוקשבת נתפסת היום כאמצעי מרכזי אשר משנה את פני החברה ומרחיב את כלכלתה. מדינה אשר שואפת להעניק לתושביה תרבות ורווחה על בסיס ערכים מערביים, צריכה להביא את תושביה ליכולת ניצול הפוטנציאל שעולם זה מזמן.

מהו פער דיגיטלי? הפער הדיגיטלי הוא החומה שמפרידה בין אוכלוסיות שיש להן את הנגישות והמיומנות להיות שותפים לאותה קהילת הידע האנושי המשותף לאלה שאין להן אותן.

ידע ביישומי מחשב הפך להכרחי היום כמעט לכל משרה בשוק המקצועות החופשיים וביכולת מוגבלת לניעות חברתית.
כבר במאה ה-16 טבע הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון את המשפט "ידע הוא כוח", ומהפכת האינטרנט, במידה שהיא נחלת הכלל, עשויה לאפשר חלוקה שוויונית יותר של אותו כוח בין כל בני האדם.
הפערים בשימוש בטכנולוגיות מידע נוצרו מצרוף גורמים שעיקרם:
• מחסור באמצעים כלכליים למימון רכישת מחשבים ומימון חיבור לאינטרנט וכן אחזקה שוטפת כמו גם שדרוג המחשבים.
• חוסר מודעות ועניין בשינוי וההשפעות של טכנולוגית המידע על אורח החיים.
• חוסר שליטה בשפה האנגלית.
• חששות הנובעים מהשפעות טכנולוגיות המידע על התרבות, הידע והערכים של הקבוצה.
• התכנים אינם רלוונטיים לקבוצות אוכלוסייה מסוימות.
• תפיסות עולם המשפיעות על ההתייחסות לשימוש באמצעים הדיגיטליים.
• תחושת המסוגלות- משפיעה על הנגישות ומהווה בעיקר פער בין מבוגרים וצעירים (בולטות מיוחדת אצל המורים)
כיצד מצמצמים את הפער הדיגיטלי?
אני מלמדת בבית ספר תיכון באשקלון. בית ספר צעיר יחסית (בן 13 שנים). בית הספר שלי מאוד יפה מבחינה ויזואלית אבל בכל שלב במהלך התיכנון של בית הספר לא נתנו את הדעת על הכנסת מחשב לכיתות הלימוד, על רישות בית בספר ברשת האיטרנט או כל כל דבר שיצמצם קצת את הפער הדיגיטלי. המחשבים בבית הספר מרוכזים בשלוש מעבדות מחשבים ותלמיד נכנס לשיעור מחשבים כשעה שבועית בממוצע.
מה קורה בבתי הספר שלכם?

מה צופן לנו העתיד? ומה צופן לנו העתיד בלמידה?

במסגרת לימודי בקורס חדשנות חינוכית דיברנו על דמות הבוגר המיוחל, מהי דמות הבוגר המיוחל? מה תפקידו של בית הספר בעיצוב דמות הבוגר? והעלנו עוד כמה שאלות. תשובה חד משמעית אין אבל קצת על מה צופן לנו העתיד הלמידה:
תפקידו של כל דור על פי פסיג דוד (2003), היה להכשיר את הדור הבא לקראת העתיד. אבל, לעתיד החדש יש אופי שונה: התמורות החברתיות, הכלכליות, התעשייתיות והטכנולוגיות מציבות בפני דורנו אתגרים שהאנושות טרם ידעה כמותם.
תפקידנו כמחנכים בדור הזה הוא לחנך את הדור הבא לקראת העתיד שכבר החל.

מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, שלמה אבואב, טען שהאתגר העומד היום בפני מערכת החינוך הוא להבטיח שבוגרי המערכת יצאו לחיים כשהם מצוידים במיטב הנכסים והכלים
הדרושים להתמודדות נאותה בעולם המשתנה, עתיר הטכנולוגיה והתקשוב שאנו חיים בו.
על הבוגר במאה ה-21 מוטלות כמה משימות הוא צריך:
1. להיות בעל ידע רחב בשפות, במדעים, בטכנולוגיה ובאמנויות.
2. להיות בעל מיומנויות ותובנות של יכולת למידה עצמית מתמדת.
3. להיות בעל יכולת עבודה בצוות.
4. להיות בעל יכולת להתמודד עם קונפליקטים ועם מצבי לחץ, יכולת להסתגל לשינויים.
5. להיות בעל חשיבה ביקורתית וכישורים בתקשורת בינאישית.
6. הבוגר צריך להכיר היטב את המורשת ההיסטורית והתרבותית של עמו ומולדתו ולהיות בקי במקורות ובטקסטים המכוננים של מורשת זו.
המשימה החינוכית הבית ספרית היא לעסוק הן בהוראת תכנים והן בהקניית מיומנויות למידה. האופי של השינויים החברתיים, הכלכליים, התעשייתיים והטכנולוגיים מציבים לפני הדור שלנו אתגרים חדשים (פסיג 2000).
קיים הבדל באופיה של החברה במאה ה-21 לבין החברה בעבר. מורכבות הטכנולוגיה והשתלטותה על תחומי חיים, הצטברות ידע והתחדשותו המהירה, תוחלת חיים ארוכה יותר שמזמנת שינויים רבים במהלך החיים.
פסיג (2003), מציין שתמורות אלו צריכות להביא אותנו לבחון את הכישורים שילדינו יזדקקו להם, כדי שיצליחו בחייהם כבוגרים בכל אשר יפנו. בהנחה שבית הספר משקף את צרכי החברה, אזי סביר לטעון שמשימת בית הספר של המאה ה - 21 צריכה להיות שונה ממשימתו בעבר. טבעה של המשימה החינוכית הבית ספרית לעסוק מחד גיסא בהוראת תכנים—ה"מה", ומאידך גיסא, בהקניית מיומנויות למידה—ה"איך".
חובתה של מערכת החינוך היא להכשיר לומד בעל מודעות עצמית, היכול להגדיר ולתכנן מטרות אישיות וחברתיות ולתרום למימושן והיודע ומסוגל לקחת תפקידים ולקבל אחריות.לומד המתאפיין בסקרנות ובהתעניינות אינטלקטואלית שמקורן ברצון להבין נושאים שונים ומגוונים והמסוגל לאתר בכוחות עצמו את המידע ואת הכלים לסיפוק הסקרנות והעניין שלו.








מקורות:
ג. סלומון (2000), טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. אוניברסיטת חיפה /זמורה ביתן.
ד. פסיג, (2000). טקסונומיה של מיומנויות וכישורי למידה. אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.
אבואב, ש' , דמות הבוגר, נדלה ב- 12 בדצמבר 2008, http://cms.education.gov.il/educationcms/units/mazkirut_pedagogit/biology/pinathamafmar/hanhalathamisrad1/dmuthaboger.htm