סיכום הפעילות על ידי העמית המלווה

ליאת,

נהניתי לעקוב אחר הבלוג שלך. הייתי עושה זאת גם ללא היותי "עמית מלווה".
שילבת בבלוג סיכומים, מסקנות, דעות, תובנות ושאלות מרתקות שעלו מהשיעורים, ממטלות וממקורות נוספים אליהם נחשפת כגון עיתונות ומאמרים.
הבלוג מאורגן בצורה נוחה, התכנים מעניינים, רלוונטיים ומנוסחים בצורה ברורה ומושכת.
נראה לי כי השגת הרבה מעבר למטרות שהגדרת בהתחלת הכתיבה בבלוג.
כתבת בסיכום שלא חששת מהפן הטכני ואכן, שילבת אופני ייצוג מגוונים בצורה חכמה המקדמת את המסרים. ארגנת את הידע המצטבר בצורה טובה בעזרת תוויות, דלישס וגוגל דוקס.

לא בכדי קיבלת תגובות המשבחות את הבלוג. ניכר כי יש לא מעט מורים הנהנים מהידע שלך.
אני בטוחה שגם אם לא תכתבי בבלוג, תמשיכי ליישם את הידע בעזרת כלים שונים ותפתחי סביבות למידה מתוקשבות שתלמידיך, וצוות בית הספר ירוויחו מהן.

דפנה

תודות

לסיום תהליך הכתיבה בבלוג זה אני מבקשת להקדיש פוסט זה לכמה תודות (זה לא יתרום לתהליך הלמידה אבל יעשה לי טוב על הלב):

ראשית, להודות לך גילה על כך שלמרות כל החששות שלי מהכתיבה בבלוג לא ויתרת לי, עודדת ותמכת כמו שרק את יודעת לעשות. עשית זאת בתהליך הכתיבה בבלוג ולאורך כל הלימודים. תודה רבה!

אני מבקשת להודות לדפנה על הליווי בכתיבת הבלוג, על ההתייחסות המעניינת לפוסטים השונים, גרמת לי לחשוב על דברים שכתבתי בצורה אחרת.

ולכם חבריי ללימודים תודה על שהפכתם את יום רביעי בשבוע ליום נחמד וכייפי למרות האינטנסיביות שלו. אני מאחלת לכולכם בריאות, הצלחה ואושר!

הסוף?

הגיע הזמן לסכם את תהליך הכתיבה בבלוג. אני אתחיל מההתחלה...
לקראת סיום הסמסטר השני קיבלנו את הנחיות לפרויקט הגמר. ההנחיה הייתה ליצור בלוג לימודי שיהווה "תעודת זהות מקצועית" - פורטפוליו דיגיטאלי (e-Portfolio).
אני נבהלתי מאוד: הצד הטכני לא העסיק אותי כלל. חששתי מהחשיפה, מהפומביות, מהכתיבה, התרוצצו לי בראש מיליון שאלות: זו מטלה שמצריכה התייחסות קבועה? באיזו תדירות? על מה לכתוב? מה יעניין את הקורא? יהיו לזה קוראים?
וכך מלאת חששות יצאתי אל הדרך ופתחתי את הבלוג ברשומת ברוכים הבאים לבלוג...
מטרת הכתיבה בבלוג הייתה ברורה: לאסוף ולתעד תהליכי למידה, לפרט תובנות ותהליכי רפלקציה, לקבל משוב של עמיתים, סגל ההוראה ותלמידים וכמובן להציג דוגמאות של תכנים ופעילויות מתוקשבות שעשיתי במהלך לימודיי. ובכל זאת על מה כותבים?
בהתחלה כותבים על בלוג. מהו בלוג לימודי? כתבתי כמה פוסטים קצרים בנושא והשארתי שאלה פתוחה: מה דעתכם? האם בלוג יכול להיות כלי חינוכי? האם בלוג יכול להיות אמצעי הוראה יעיל? על שאלה זו אני רוצה לענות היום. לא מתוך מחקר שערכתי אלא מתוך תחושת בטן וניסיון אישי.
היום אני משוכנעת שבלוג יכול להיות כלי למידה יעיל בעל יתרונות משמעותיים ללמידה: בלוגים מעודדים את התלמידים לכתוב, תוך שימת לב גבוהה לרמת הכתיבה מתוך ידיעה ומודעות כי התכנים חשופים לעיני כל העולם. כתיבת בלוגים עשויה לשפר מיומנויות של כתיבה, לעודד חשיבה ביקורתית ואוריינות מידע. בלוגים מאפשרים לתלמידים לשקף את כתיבתם ומחשבותיהם, כפי שהן, באופן בלתי אמצעי. כמו כן, הם מאפשרים לנהל שיח מתמשך, בין הכותב והקוראים ובכך להוביל להמשך כתיבה וחשיבה.
היום כשאני מבינה את יתרונות הבלוג קל לי יותר לכתוב בבלוג, אני חושבת (לא ממש בטוחה) שתהליך הכתיבה שלי השתפר עם הזמן, יחד עם זאת עדיין החשש מהפומביות מלווה אותי.
האם אמשיך בכתיבה בבלוג זה? אני לא ממש יודעת. נראה לי שלא. כדי שבלוג יעניין וימשוך קוראים הוא צריך להתעדכן באופן קבוע אחרת הוא גווע. אבל אני בטוחה שאמשיך להשתמש בכלי זה במהלך עבודתי.

חלף עם הלוח

איור דני קרמן

היום במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות, פורסמה כתבה שבה הוצגו נתוני סקר שנערך בקרב תלמידים. על פי ממצאי הסקר 52% מתלמידי החינוך העל יסודי מרגישים כי בית הספר לא מעודכן מספיק מבחינה טכנולוגית ולא מקנה להם את המיומנויות הנחוצות להשתלבות בעולם התעסוקה, 73% סבורים שאין מספיק שיעורי מחשב ו 82% רוצים להפוך את הנייד לילקוט. על פי הכתבה המערכת מודה שהיא אינה מספקת את סביבת הלימודים הראויה במאה ה- 21.
ממצאי הסקר לא הפתיעו אותי, לתחושתי בבתי הספר היסודיים המצב עוד יותר גרוע.
התלמידים יודעים מה נכון להם. אך מערכת החינוך לא ערוכה לכך מכל הבחינות.
מבחינה טכנית:אין בחדרי הכיתה מספיק נקודות חשמל, אין רשת על חוטית בבתי הספר, ואין מחשבים זמינים לתלמידים מעוטי יכולת ועוד...
ומבחינה פדגוגית כמובן שהיא לא ערוכה: תוכניות הלימוד לא מותאמות לשימוש במחשב, בחינות הבגרות עדיין דורשות, לרוב, שינון של החומר. מורים, גם החדשים במערכת החינוך, עדיין לא מקבלים את הידע הדרוש לכתיבת תוכניות לימוד ממוחשבות. להעלות דף עבודה (שפעם שוכפל וחולק לתלמידים) למחשב לא ניתפס בעניי כלמידה מתוקשבת.
לדעתי משרד החינוך צריך לקחת את נתוני הסקר ולערוךמהפך בתוכניות הלימודים החל מגיל הגן על מנת להתאים את עצמה למאה ה- 21.

האח הגדול

האם גוגל יודעת עלי יותר מידי? מי מאיתנו לא משתמש לפחות באחד מהשירותים הרבים שמציעה גוגל? כולנו סומכים על גוגל והיא נתפסת בעינינו כחברה טובה המציעה מגוון פיתרונות וכלים המקלים לכולנו את החיים.
אז מה לא בסדר?
בראיון שנערך עם אריק שמידט, מנכל החברה, הוא נשאל האם בשל ההשפעה הרבה שיש לחברה על אנשים בעולם הגיע הזמן שיסדירו בחוקים פדראליים את פעילותה. ההפתעה לא הגיעה בתשובתו השלילית, אלא בצחוק המתגלגל שנשמע מהסובבים.
אך האם זה באמת כל כך מצחיק?
גוגל עוקבת אחרי הפעילות שלנו ברשת, מסיבות כלכליות, היא עושה זאת על מנת להציע לנו פרסום רלוונטי. החברה שולטת בצורה כמעט בלתי ניתנת לערעור על כמויות מידע אדירות שאנחנו נחשפים אליהן דרך מנוע החיפוש שלה. החברה מציעה לנו שירותים רבים נאשר הופכים להרגל בהתנהלות היומיומית שלנו ברשת האינטרנט, המשאירים אותנו קשורים אליה.
גוגל יודעת על ההרגלים שלנו: לאנשים רבים יש מידע רב שנמצא על שרתיה של גוגל וכולל את יומן הפגישות (Calendar), רשימת אנשי הקשר (contacts), מסמכים (Google docs), יומן שיחות (Google chat) ורשימות הקריאה (Google reader). כמו כן גוגל יודעת מה המיקום שלנו. מספר שירותים של גוגל מציעים לך לחלוק את מיקומך עם העולם. אנחנו בעצם מאפשרים לחברה לדעת את המיקום שלנו בכל זמן נתון. מה יקרה אם עובד בחברה ינסה להגיע למידע הפרטי שלנו?
גוגל אומרת כי שמירה על פרטיות הלקוח היא נושא משמעותי וחשוב לחברה לטענתה המידע הנשמר על שרתיה נשמר שם רק 18 חודשים והוא אנונימי.
בסופו של דבר ההחלטה אם להשתמש במוצר או לא נמצאת בידיים שלנו וכדאי לבדוק את מדיניות הפרטיות של כל מוצר אינטרנטי בו אנו משתמשים.

סרטון קצר מראה בצורה מאוד הומוריסיטית עד כמה גוגל יודעת עלינו...

מבחן עם חומר פתוח...

את הלימודים הפורמליים סיימנו, אך לא השלמנו. בכדי לסיים את הסמסטר הזה נשארו עוד כמה מטלות: שלוש עבודות ובחינה אחת עם חומר פתוח.
מה ההבדל בין בחינה עם חומר פתוח לבחינה עם חומר סגור? במבחן עם חומר סגור הדגש מושם כמעט כולו על שינון עובדות בצורה כמעט עיוורת. לעומת זאת, במבחן עם חומר פתוח יש צורך ביותר חשיבה: יישום ואינטגרציה של החומר הנלמד.
סוגיית החומר הפתוח מעלה כמה שאלות:
ראשית, למה זקוק עולם התעסוקה במאה ה- 21, לאוגרי ידע או לפותרי בעיות? האם זה נכון במגבלת זמן מוקצב לדרוש מסטודנטים גם לחשוב, גם ליישם את כל הנלמד במהלך הסמסטר וגם לנסח תשובה בשפה אקדמית?
אני חושבת שבחינה מסוג זה צריכה להיות ללא מגבלת הזמן. אפשר לתת בחינה כזו כבחינת בית, או כעבודה.
ומה על יערות הגשם? לקראת הבחינה הדפסנו את כל מצגות השיעורים, את כל המאמרים של ספרות החובה וחלק מספרות הרשות, את כל התקצירי החומר ששלחו החברים. הכל – שלא יחסר דבר. האם אין פיתרון טכנולוגי לכמויות הדפים המודפסות? האים לא ניתן להגיע לבחינה עם מחשב נייד המכיל את כל החומר הנלמד? אני מבינה שיש בעית לנטרל את התקשורת בין המחשבים (ובאמצעות זאת גם בין סטודנטים) במהלך הבחינה. בכל מקרה שווה לחשוב על סוגייה זו.