ליאת,
נהניתי לעקוב אחר הבלוג שלך. הייתי עושה זאת גם ללא היותי "עמית מלווה".
שילבת בבלוג סיכומים, מסקנות, דעות, תובנות ושאלות מרתקות שעלו מהשיעורים, ממטלות וממקורות נוספים אליהם נחשפת כגון עיתונות ומאמרים.
הבלוג מאורגן בצורה נוחה, התכנים מעניינים, רלוונטיים ומנוסחים בצורה ברורה ומושכת.
נראה לי כי השגת הרבה מעבר למטרות שהגדרת בהתחלת הכתיבה בבלוג.
כתבת בסיכום שלא חששת מהפן הטכני ואכן, שילבת אופני ייצוג מגוונים בצורה חכמה המקדמת את המסרים. ארגנת את הידע המצטבר בצורה טובה בעזרת תוויות, דלישס וגוגל דוקס.
לא בכדי קיבלת תגובות המשבחות את הבלוג. ניכר כי יש לא מעט מורים הנהנים מהידע שלך.
אני בטוחה שגם אם לא תכתבי בבלוג, תמשיכי ליישם את הידע בעזרת כלים שונים ותפתחי סביבות למידה מתוקשבות שתלמידיך, וצוות בית הספר ירוויחו מהן.
דפנה
יום ראשון, 14 בפברואר 2010
יום שבת, 13 בפברואר 2010
תודות
לסיום תהליך הכתיבה בבלוג זה אני מבקשת להקדיש פוסט זה לכמה תודות (זה לא יתרום לתהליך הלמידה אבל יעשה לי טוב על הלב):
ראשית, להודות לך גילה על כך שלמרות כל החששות שלי מהכתיבה בבלוג לא ויתרת לי, עודדת ותמכת כמו שרק את יודעת לעשות. עשית זאת בתהליך הכתיבה בבלוג ולאורך כל הלימודים. תודה רבה!
אני מבקשת להודות לדפנה על הליווי בכתיבת הבלוג, על ההתייחסות המעניינת לפוסטים השונים, גרמת לי לחשוב על דברים שכתבתי בצורה אחרת.
ולכם חבריי ללימודים תודה על שהפכתם את יום רביעי בשבוע ליום נחמד וכייפי למרות האינטנסיביות שלו. אני מאחלת לכולכם בריאות, הצלחה ואושר!

הסוף?
הגיע הזמן לסכם את תהליך הכתיבה בבלוג. אני אתחיל מההתחלה...
לקראת סיום הסמסטר השני קיבלנו את הנחיות לפרויקט הגמר. ההנחיה הייתה ליצור בלוג לימודי שיהווה "תעודת זהות מקצועית" - פורטפוליו דיגיטאלי (e-Portfolio).
אני נבהלתי מאוד: הצד הטכני לא העסיק אותי כלל. חששתי מהחשיפה, מהפומביות, מהכתיבה, התרוצצו לי בראש מיליון שאלות: זו מטלה שמצריכה התייחסות קבועה? באיזו תדירות? על מה לכתוב? מה יעניין את הקורא? יהיו לזה קוראים?
וכך מלאת חששות יצאתי אל הדרך ופתחתי את הבלוג ברשומת ברוכים הבאים לבלוג...
מטרת הכתיבה בבלוג הייתה ברורה: לאסוף ולתעד תהליכי למידה, לפרט תובנות ותהליכי רפלקציה, לקבל משוב של עמיתים, סגל ההוראה ותלמידים וכמובן להציג דוגמאות של תכנים ופעילויות מתוקשבות שעשיתי במהלך לימודיי. ובכל זאת על מה כותבים?
בהתחלה כותבים על בלוג. מהו בלוג לימודי? כתבתי כמה פוסטים קצרים בנושא והשארתי שאלה פתוחה: מה דעתכם? האם בלוג יכול להיות כלי חינוכי? האם בלוג יכול להיות אמצעי הוראה יעיל? על שאלה זו אני רוצה לענות היום. לא מתוך מחקר שערכתי אלא מתוך תחושת בטן וניסיון אישי.
היום אני משוכנעת שבלוג יכול להיות כלי למידה יעיל בעל יתרונות משמעותיים ללמידה: בלוגים מעודדים את התלמידים לכתוב, תוך שימת לב גבוהה לרמת הכתיבה מתוך ידיעה ומודעות כי התכנים חשופים לעיני כל העולם. כתיבת בלוגים עשויה לשפר מיומנויות של כתיבה, לעודד חשיבה ביקורתית ואוריינות מידע. בלוגים מאפשרים לתלמידים לשקף את כתיבתם ומחשבותיהם, כפי שהן, באופן בלתי אמצעי. כמו כן, הם מאפשרים לנהל שיח מתמשך, בין הכותב והקוראים ובכך להוביל להמשך כתיבה וחשיבה.
היום כשאני מבינה את יתרונות הבלוג קל לי יותר לכתוב בבלוג, אני חושבת (לא ממש בטוחה) שתהליך הכתיבה שלי השתפר עם הזמן, יחד עם זאת עדיין החשש מהפומביות מלווה אותי.
האם אמשיך בכתיבה בבלוג זה? אני לא ממש יודעת. נראה לי שלא. כדי שבלוג יעניין וימשוך קוראים הוא צריך להתעדכן באופן קבוע אחרת הוא גווע. אבל אני בטוחה שאמשיך להשתמש בכלי זה במהלך עבודתי.
לקראת סיום הסמסטר השני קיבלנו את הנחיות לפרויקט הגמר. ההנחיה הייתה ליצור בלוג לימודי שיהווה "תעודת זהות מקצועית" - פורטפוליו דיגיטאלי (e-Portfolio).
אני נבהלתי מאוד: הצד הטכני לא העסיק אותי כלל. חששתי מהחשיפה, מהפומביות, מהכתיבה, התרוצצו לי בראש מיליון שאלות: זו מטלה שמצריכה התייחסות קבועה? באיזו תדירות? על מה לכתוב? מה יעניין את הקורא? יהיו לזה קוראים?
וכך מלאת חששות יצאתי אל הדרך ופתחתי את הבלוג ברשומת ברוכים הבאים לבלוג...
מטרת הכתיבה בבלוג הייתה ברורה: לאסוף ולתעד תהליכי למידה, לפרט תובנות ותהליכי רפלקציה, לקבל משוב של עמיתים, סגל ההוראה ותלמידים וכמובן להציג דוגמאות של תכנים ופעילויות מתוקשבות שעשיתי במהלך לימודיי. ובכל זאת על מה כותבים?
בהתחלה כותבים על בלוג. מהו בלוג לימודי? כתבתי כמה פוסטים קצרים בנושא והשארתי שאלה פתוחה: מה דעתכם? האם בלוג יכול להיות כלי חינוכי? האם בלוג יכול להיות אמצעי הוראה יעיל? על שאלה זו אני רוצה לענות היום. לא מתוך מחקר שערכתי אלא מתוך תחושת בטן וניסיון אישי.
היום אני משוכנעת שבלוג יכול להיות כלי למידה יעיל בעל יתרונות משמעותיים ללמידה: בלוגים מעודדים את התלמידים לכתוב, תוך שימת לב גבוהה לרמת הכתיבה מתוך ידיעה ומודעות כי התכנים חשופים לעיני כל העולם. כתיבת בלוגים עשויה לשפר מיומנויות של כתיבה, לעודד חשיבה ביקורתית ואוריינות מידע. בלוגים מאפשרים לתלמידים לשקף את כתיבתם ומחשבותיהם, כפי שהן, באופן בלתי אמצעי. כמו כן, הם מאפשרים לנהל שיח מתמשך, בין הכותב והקוראים ובכך להוביל להמשך כתיבה וחשיבה.
היום כשאני מבינה את יתרונות הבלוג קל לי יותר לכתוב בבלוג, אני חושבת (לא ממש בטוחה) שתהליך הכתיבה שלי השתפר עם הזמן, יחד עם זאת עדיין החשש מהפומביות מלווה אותי.
האם אמשיך בכתיבה בבלוג זה? אני לא ממש יודעת. נראה לי שלא. כדי שבלוג יעניין וימשוך קוראים הוא צריך להתעדכן באופן קבוע אחרת הוא גווע. אבל אני בטוחה שאמשיך להשתמש בכלי זה במהלך עבודתי.
יום ראשון, 7 בפברואר 2010
חלף עם הלוח
איור דני קרמןהיום במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות, פורסמה כתבה שבה הוצגו נתוני סקר שנערך בקרב תלמידים. על פי ממצאי הסקר 52% מתלמידי החינוך העל יסודי מרגישים כי בית הספר לא מעודכן מספיק מבחינה טכנולוגית ולא מקנה להם את המיומנויות הנחוצות להשתלבות בעולם התעסוקה, 73% סבורים שאין מספיק שיעורי מחשב ו 82% רוצים להפוך את הנייד לילקוט. על פי הכתבה המערכת מודה שהיא אינה מספקת את סביבת הלימודים הראויה במאה ה- 21.
ממצאי הסקר לא הפתיעו אותי, לתחושתי בבתי הספר היסודיים המצב עוד יותר גרוע.
התלמידים יודעים מה נכון להם. אך מערכת החינוך לא ערוכה לכך מכל הבחינות.
מבחינה טכנית:אין בחדרי הכיתה מספיק נקודות חשמל, אין רשת על חוטית בבתי הספר, ואין מחשבים זמינים לתלמידים מעוטי יכולת ועוד...
ומבחינה פדגוגית כמובן שהיא לא ערוכה: תוכניות הלימוד לא מותאמות לשימוש במחשב, בחינות הבגרות עדיין דורשות, לרוב, שינון של החומר. מורים, גם החדשים במערכת החינוך, עדיין לא מקבלים את הידע הדרוש לכתיבת תוכניות לימוד ממוחשבות. להעלות דף עבודה (שפעם שוכפל וחולק לתלמידים) למחשב לא ניתפס בעניי כלמידה מתוקשבת.
לדעתי משרד החינוך צריך לקחת את נתוני הסקר ולערוךמהפך בתוכניות הלימודים החל מגיל הגן על מנת להתאים את עצמה למאה ה- 21.
ממצאי הסקר לא הפתיעו אותי, לתחושתי בבתי הספר היסודיים המצב עוד יותר גרוע.
התלמידים יודעים מה נכון להם. אך מערכת החינוך לא ערוכה לכך מכל הבחינות.
מבחינה טכנית:אין בחדרי הכיתה מספיק נקודות חשמל, אין רשת על חוטית בבתי הספר, ואין מחשבים זמינים לתלמידים מעוטי יכולת ועוד...
ומבחינה פדגוגית כמובן שהיא לא ערוכה: תוכניות הלימוד לא מותאמות לשימוש במחשב, בחינות הבגרות עדיין דורשות, לרוב, שינון של החומר. מורים, גם החדשים במערכת החינוך, עדיין לא מקבלים את הידע הדרוש לכתיבת תוכניות לימוד ממוחשבות. להעלות דף עבודה (שפעם שוכפל וחולק לתלמידים) למחשב לא ניתפס בעניי כלמידה מתוקשבת.
לדעתי משרד החינוך צריך לקחת את נתוני הסקר ולערוךמהפך בתוכניות הלימודים החל מגיל הגן על מנת להתאים את עצמה למאה ה- 21.
הירשם ל-
תגובות (Atom)
